עילות משפטיות לשינוי הסכם משמורת בישראל: מדריך לתושבים זרים

בחודש שעבר, אב תושב זר בהרצליה הבין כי הסדרי השהות הקיימים שלו, שנקבעו כשבתו הייתה פעוטה, אינם ברי קיימא עוד כשהיא מתחילה בית ספר יסודי. זוהי הבנה נפוצה בקרב משפחות בינלאומיות רבות; החיים מתקדמים מהר יותר מצו בית משפט, ומה שעבד בשנה הראשונה שלכם בארץ אולי לא ישרת את טובת ילדכם היום. הבנת העילות המשפטיות לשינוי הסכם משמורת בישראל היא הצעד הראשון לקראת מציאת הסדר מעשי יותר המשקף את המציאות הנוכחית שלכם.

אתם כנראה חשים תערובת של חרדה ובלבול לגבי האם בית המשפט בכלל ישקול את בקשתכם. מערכת המשפט הישראלית מציבה רף גבוה לשינויים, הדורשת הוכחה ל"שינוי נסיבות מהותי" הידוע כ"שינוי נסיבות מהותי". מדריך זה מספק את הבהירות הדרושה לכם כדי לנווט בתהליך, ומסביר את הדרישות המשפטיות הספציפיות ואת ההבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים. נסקור את הצעדים הפרוצדורליים להגשת בקשה לשינוי, כך שתוכלו לגשת לבית המשפט בביטחון ועם תוכנית ברורה לעתיד משפחתכם.

הבהרת ציות: מידע זה הוא בגדר ייעוץ ואינו מהווה ייצוג משפטי. שירותים משפטיים ניתנים רק על ידי עורכי דין מורשים במסגרת הסכם התקשרות נפרד.

האם ניתן לשנות הסכם משמורת בישראל?

הורים תושבים זרים רבים חשים לכודים על ידי צו גירושין חתום. לעיתים קרובות הם חוששים שמסמך שנחתם לפני שנים, אולי במהלך תהליך עלייה מלחיץ, הוא קבוע. במערכת המשפט הישראלית, הסכמי משמורת אינם חקוקים באבן. הם נחשבים ל"מסמכים חיים". אם טובת הילד דורשת זאת, החוק מספק דרך ברורה לעדכן את ההסדר.

כדי להבין טוב יותר מושג זה, צפו בסרטון המועיל הזה:

העילות המשפטיות העיקריות לשינוי הסכם משמורת בישראל מתמקדות ב"שינוי נסיבות מהותי". משמעות הדבר היא שבית המשפט לא יפתח מחדש תיק בגין אי-הסכמות קלות. חייב להיות שינוי משמעותי המשפיע על חיי היומיום או הבריאות הרגשית של הילד. שופטים ישראלים נותנים עדיפות לטובת הילד על פני החוזה המקורי שנחתם על ידי ההורים. אם החוזה אינו משרת עוד את הילד, לבית המשפט יש סמכות להתערב.

חשוב גם להבחין בין "אחריות הורית" ל"הסדרי שהות" (זמני שהות). בדין הישראלי המודרני, שני ההורים בדרך כלל חולקים אחריות משפטית להחלטות חיים חשובות כמו חינוך ובריאות. עם זאת, לוח הזמנים הפיזי, או מתי הילד שוהה בכל בית, הוא התחום הנפוץ ביותר לשינוי. עבור ילדים צעירים מאוד, "חזקת הגיל הרך" עדיין יוצרת הנחה משפטית שילדים מתחת לגיל שש צריכים להיות עם אמם, אם כי בתי המשפט נעים לעבר מודלים שוויוניים יותר.

האופי המשפטי של צווי משמורת

הסכם משמורת שאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני נושא את אותו משקל כמו פסק דין רשמי. זהו פסק דין. בניגוד לחלוקת רכוש, שמטרתה סופיות, משמורת היא מעמד משפטי מתמשך. בית המשפט מכיר בכך שצרכיו של פעוט שונים מצרכיו של מתבגר. העיקרון המשפטי לפיו יש לשים קץ להתדיינות משנית לדרישות המתפתחות של הילד. גמישות זו מאפשרת למערכת להישאר מעשית ככל שהמשפחות גדלות.

מדוע תושבים זרים זקוקים לעיתים קרובות לשינויים

משפחות בינלאומיות מתמודדות עם לחצים ייחודיים שלעיתים קרובות מצריכים שינויים. ייתכן שעברתם לישראל עם ויזה ספציפית שמאז השתנתה, או שאולי לוח הזמנים של עבודתכם בחברה גלובלית דורש כעת נסיעות שלא תוכננו במקור. מחסומי שפה הם גורם נוסף. עולים רבים חותמים על הסכמים בעברית שלא הבינו במלואם, מה שמוביל לבלבול מאוחר יותר. תוכלו למצוא הקשר נוסף במדריך המשמורת שלנו להורים תושבים זרים. שינויים במקום המגורים, שיבוצי בתי ספר, או אפילו מעבר של הורה חזרה למדינת מולדתו הם סיבות נפוצות לבקש שינוי.

הבהרה: מידע זה הוא בגדר ייעוץ ואינו מהווה ייצוג משפטי. שירותים משפטיים ניתנים רק על ידי עורכי דין מורשים במסגרת הסכם התקשרות נפרד.

סף ההוכחה: הוכחת 'שינוי נסיבות מהותי'

פתיחת תיק משמורת סגור בישראל דורשת עמידה בסטנדרט משפטי מחמיר המכונה שינוי נסיבות מהותי. זהו לא רק מכשול פרוצדורלי. זהו מחסום הגנה שנועד להבטיח שילדים לא יהיו נתונים למאבקים משפטיים מתמידים. בית המשפט מתייחס להסכם חתום ומאושר כפסק דין סופי. כדי לפתוח אותו מחדש, עליכם להוכיח שהמצב השתנה באופן שהופך את התנאים הישנים למיושנים או מזיקים פוטנציאלית לילד.

מרכיב קריטי בסף זה הוא אלמנט ה"בלתי צפוי". בית המשפט לא ישקול מחדש הסכם על בסיס אירועים שהיו צפויים בעת חתימת המסמך המקורי. לדוגמה, ילד שפשוט מתבגר ומתחיל ללמוד בבית ספר הוא התקדמות טבעית, לא שינוי מהותי. עם זאת, אם הורה מפתח מצב בריאותי כרוני או שיש שינוי פתאומי ודרסטי בצרכים החינוכיים של הילד, אלה עשויים להיחשב כעילות משפטיות לשינוי הסכם משמורת בישראל.

משרד המשפטים הישראלי מפקח על המסגרת המנהלית התומכת בהחלטות שיפוטיות אלו, אך ההחלטה הסופית נתונה לשופט שחייב לאזן בין שני צרכים מתחרים: הצורך ביציבות משפחתית והצורך בשינוי הכרחי. שופטים בדרך כלל מאמינים ששגרה יציבה וצפויה היא לטובת הילד. כדי להתגבר על "סופיות ההתדיינות" הזו, הראיות לשינוי חייבות להיות מהותיות ומבוססות עובדות.

מה נחשב לשינוי מהותי?

• שינויים משמעותיים בבריאות או במצב הכלכלי: הורה שמאבד עבודה בשכר גבוה או סובל ממשבר רפואי המונע ממנו לשמור על הסדרי השהות הנוכחיים.
• רצון מפורש של הילד: בישראל, בתי המשפט נותנים לעיתים קרובות משקל להעדפותיהם של ילדים בגילאי 10 עד 12, בתנאי שהם מפגינים בגרות מספקת.
• בטיחות וניכור הורי: הפרות חמורות של ההסכם או התנהגויות של "ניכור הורי", שבהן הורה אחד פועל באופן שיטתי להרוס את הקשר של הילד עם ההורה השני.

מה לא נחשב לשינוי מהותי?

• חיכוכים קלים בשגרה: אי-הסכמות לגבי שעות שינה, פעילויות מחוץ לבית הספר או זמני החלפה בסופי שבוע נתפסות בדרך כלל כאתגרי הורות ולא כעילות משפטיות לשינוי הסכם משמורת בישראל.
• חרטה של קונה: הורה אינו יכול לבקש שינוי רק משום שהוא חש שעשה עסקה גרועה במהלך משא ומתן הגירושין הראשוני.
• הפרעות קצרות טווח: מצבים זמניים, כגון הורה עסוק בפרויקט עבודה של שלושה שבועות, אינם מצדיקים שינוי משפטי קבוע.

אם אינכם בטוחים אם מצבכם הנוכחי עומד ברף המשפטי הגבוה הזה, כדאי לקבל בהירות לפני שאתם מתחייבים להגשה משפטית חדשה. הבנה כיצד שופט עשוי לראות את העובדות הספציפיות שלכם יכולה לחסוך לכם זמן ומתח רגשי.

עילות נפוצות לשינוי משמורת בישראל

בתי המשפט לענייני משפחה בישראל נותנים עדיפות עליונה ל"טובת הילד". כדי לבסס עילות משפטיות לשינוי הסכם משמורת בישראל, על הורה להוכיח "שינוי נסיבות מהותי" שהתרחש לאחר הפסיקה או ההסכם המקורי. זהו אינו שינוי קל. זהו שינוי מהותי שהופך את ההסדר הקודם לבלתי מתאים עוד לרווחת הילד.

מספר תרחישים נפוצים מביאים את בית המשפט לשקול מחדש צווים קיימים:

• רילוקיישן בינלאומי או מקומי: אם הורה מתכוון להעביר את הילד מחוץ לישראל או למרחק משמעותי בתוך המדינה, הדבר משבש את לוח הזמנים הנוכחי של הסדרי השהות ודורש בדיקה משפטית רשמית.
• שינויים בצרכי הילד: ככל שילדים גדלים, דרישותיהם החינוכיות או מצבם הרפואי עשויים להשתנות. ילד שאובחן עם לקות למידה או בעיה בריאותית כרונית עשוי להזדקק למגורים קרובים יותר למומחים או לבתי ספר ספציפיים.
• חוסר כשירות הורי או חששות בטיחותיים: עדויות לשימוש בסמים, הזנחה או חוסר יציבות ביתית בבית של הורה מספקות עילות חזקות לשינוי חירום כדי להבטיח את בטיחות הילד.
• מעבר למשמורת משותפת: במקרים רבים, הורה שהיו לו הסדרי שהות מוגבלים כשהילד היה תינוק עשוי לבקש משמורת משותפת ככל שהילד גדל ונעשה עצמאי יותר.

רילוקיישן ושיקולים בינלאומיים

עבור תושבים זרים, רילוקיישן הוא לעיתים קרובות הסיבה המורכבת ביותר לבקשת שינוי. בתי המשפט בישראל בדרך כלל זהירים לגבי מתן אישור לילד לעבור לחו"ל מכיוון שהדבר מנתק למעשה את הקשר היומיומי עם ההורה הנותר. עליכם להגיש תביעת רילוקיישן רשמית. תהליך זה כרוך לעיתים קרובות בפרוטוקולים של אמנת האג בדבר חטיפה בינלאומית של ילדים אם ילד מורחק ללא הסכמה. בית המשפט יבחן את מניעי ההורה, את איכות החיים במדינה החדשה, וכיצד הילד ישמור על קשר עם ההורה הנשאר בישראל.

העדפת הילד וגילו

מבחן "טובת הילד" אינו סטטי. הוא מתפתח ככל שהילד מתבגר. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), בית המשפט מתחיל להקשיב מקרוב יותר לקולו של הילד כשהוא מגיע לגיל ההתבגרות. אמנם אין "גיל קסם", אך שופטים לעיתים קרובות לוקחים בחשבון את העדפותיו של ילד החל מגיל 10 עד 12, בתנאי שהילד מפגין בגרות מספקת.

פקיד סעד, הידוע כפש (פקיד סעד), בדרך כלל עורך ראיונות וביקורי בית כדי לייצג את נקודת מבטו של הילד. במקרים של סכסוך גבוה, בית המשפט עשוי למנות "עורך דין לילד" כדי להבטיח שזכויות הקטין מוגנות באופן עצמאי מרצונות ההורים. הבנת עילות משפטיות אלו לשינוי הסכם משמורת בישראל היא הצעד הראשון להבטחת מצב המגורים של ילדכם תואם את מציאותו הנוכחית. למידע מפורט יותר על אופן החלת כללים אלה על משפחות בינלאומיות, ראו את המדריך שלנו להורים תושבים זרים.

המסלול הפרוצדורלי: כיצד להגיש בקשה לשינוי

שינוי הסדר קיים דורש גישה ברורה, צעד אחר צעד. התהליך מתחיל בדרך כלל בניסיון גישור בישראל. זהו לעיתים קרובות צעד ראשון חובה על פי חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שבו הורים נפגשים עם עובד סוציאלי שמונה על ידי בית המשפט כדי לבדוק אם ניתן להגיע להסכמה ללא משפט מלא. אם הגישור אינו פותר את הבעיה, עליכם להגיש "בקשה לשינוי" רשמית לבית המשפט שהוציא את הפסיקה המקורית.

לאחר הגשת התביעה, בית המשפט מסתמך במידה רבה על פקיד הסעד (עובד סוציאלי). אנשי מקצוע אלה פועלים כעיניו ואוזניו של השופט. הם עורכים ביקורי בית, מראיינים את הילדים ומשוחחים עם צוות בית הספר. הדו"ח שלהם, הידוע כתסקיר, נושא משקל משמעותי בקביעה אם קיימות עילות משפטיות תקפות לשינוי הסכם משמורת בישראל. במקרים מורכבים, בית המשפט עשוי למנות גם פסיכולוגים או מומחים אחרים כדי לספק ניתוח מעמיק יותר של הדינמיקה המשפחתית.

עבור משפחות המתמודדות עם חששות בטיחותיים דחופים או סיכון לניכור הורי, בית המשפט יכול להוציא צווים זמניים. פסיקות זמניות אלו מספקות הגנה מיידית או התאמות בהסדרי השהות בזמן שהתיק המלא תלוי ועומד. זה מונע ממצב מזיק להפוך ל"סטטוס קוו" החדש במהלך החודשים שלוקח לקבל החלטה סופית.

סמכות שיפוט של בית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני

סמכות השיפוט בישראל נקבעת על פי המקום שבו "נלכד" תיק המשמורת המקורי. אם הגירושין או הסכם המשמורת שלכם סוכמו בבית המשפט לענייני משפחה, בית משפט זה בדרך כלל שומר על הסמכות לדון בשינויים. עם זאת, אם העניין טופל על ידי בית הדין הרבני, עליכם לחזור לשם. הבחנה זו חיונית למשפחות בינלאומיות מכיוון ששתי המערכות יכולות לפרש את "טובת הילד" דרך עדשות תרבותיות ומשפטיות שונות. הבנת מיקום תיקכם היא הצעד הראשון בבניית אסטרטגיה ריאלית.

ראיות ותיעוד נדרשים

נטל ההוכחה מוטל על ההורה המבקש את השינוי. עליכם להוכיח "שינוי נסיבות מהותי" באמצעות נתונים קונקרטיים ולא רגשות. ראיות יעילות כוללות רישומי נוכחות בבית הספר, דוחות רפואיים והערכות ממטפלים. אם הבקשה נובעת מקריסה בשיתוף הפעולה ההורי, שמרו את יומני התקשורת שלכם. הודעות וואטסאפ ומיילים משמשים לעיתים קרובות בבתי המשפט בישראל כדי להוכיח שהורה מפריע להסכם הנוכחי או אינו מתקשר לגבי רווחת הילד. תיעוד דפוסים אלה לאורך תקופה של 6 עד 12 חודשים מספק לבית המשפט את ההקשר הדרוש לו כדי להצדיק שינוי.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ חסוי כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

פתרונות משפטיים מעשיים למשפחות בינלאומיות

שינוי הסדר משמורת אינו רק הליך משפטי; זוהי מעבר משמעותי המשפיע על חיי היומיום של ילדכם ועל יציבות משפחתכם. עבור משפחות בינלאומיות, הסיכונים לעיתים קרובות גבוהים יותר בשל המרחק ממשפחה מורחבת והמורכבות של חיים חוצי גבולות. הבנת העילות המשפטיות לשינוי הסכם משמורת בישראל היא הצעד הראשון לקראת עתיד בר קיימא. בהירות לפני התחייבות היא חיונית. אסור לכם לחתום על הסכם חדש או להגיש בקשה מבלי להבין היטב כיצד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בישראל יראו את נסיבותיכם הספציפיות.

משרד עורכי דין סאליור מביא פרספקטיבה ייחודית למקרים רגישים אלה. עם 15 שנות ניסיון כמנהלת במערכת בתי המשפט המחוזיים בישראל, עורכת הדין סאליור בן חמו מבינה את ההיגיון המוסדי המניע החלטות שיפוטיות. ידע פנימי זה עוזר להורים דוברי אנגלית לעקוף מכשולים בירוקרטיים נפוצים שלעיתים קרובות מעכבים תיקים במשך חודשים. אנו מתמקדים בתוצאות מעשיות, ומבטיחים שאסטרטגיה המשפטית שלכם תכלול גם את החוק הישראלי וגם את המציאות התרבותית של להיות תושב זר או "עולה". מטרתנו היא לעזור לכם להתקדם עם תוכנית בת קיימא המעניקה עדיפות לרווחת הילד.

הימנעות מהתדיינות עתידית

אחת הדרכים היעילות ביותר לנהל את עתיד משפחתכם היא על ידי ניסוח סעיפים "עמידים לעתיד" בהסכמי השינוי שלכם. במקום לחזור לבית המשפט כל כמה שנים, הסכמים יכולים לכלול טריגרים אוטומטיים. לדוגמה, סעיף עשוי לציין כי לוחות זמנים של הסדרי שהות משתנים אוטומטית כאשר ילד מגיע לגיל 6 או עובר מגן ילדים לבית ספר יסודי. פרטים פרואקטיביים אלה מפחיתים קונפליקטים ומספקים מפת דרכים ברורה לשני ההורים. למבט מעמיק יותר על ביסוס יסודות אלה, קראו את משמורת ילדים בישראל: מדריך מלא להורים תושבים זרים.

הצעדים הבאים: קבלת בהירות

לפני שתגישו תביעה לשינוי, אתם זקוקים להערכה ריאלית של סיכוייכם. בית המשפט דורש הוכחה לשינוי נסיבות מהותי מאז הפסיקה המקורית. הגשה ללא ראיה זו עלולה להוביל לבזבוז זמן ועלויות משפטיות מיותרות. התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה דובר אנגלית מאפשרת לכם לדון בסיכונים ולקבוע ציפיות ריאליות בשפתכם. קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ חסוי כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

קדימה עם עתיד משפחתכם בישראל

ניווט במערכת המשפט הישראלית כתושבים זרים לא חייב להיות מכריע. למדתם שהמוקד העיקרי של בית המשפט הוא תמיד טובת הילד, מה שמחייב סף הוכחה גבוה לכל שינוי רשמי. הוכחת שינוי נסיבות מהותי חיונית, בין אם מדובר ברילוקיישן של הורה, שינוי בצרכים ההתפתחותיים של הילד, או שינוי משמעותי ביציבות הכלכלית. מקרים אלה דורשים גישה שיטתית והבנה ברורה של האופן שבו שופטים מקומיים רואים דינמיקות משפחתיות בינלאומיות.

קבלת פרספקטיבה ברורה על העילות המשפטיות לשינוי הסכם משמורת בישראל עוזרת לכם לגשת לתהליך עם ציפיות ריאליות. החלטות מוקדמות במקרים אלה משפיעות לעיתים קרובות לטווח ארוך על חיי היומיום של משפחתכם ועל רווחת ילדכם. עם 15 שנות ניסיון במערכת המשפט הישראלית, משרד עורכי דין סאליור מספק את הייצוג המעשי, בשפה האנגלית, שמשפחות בינלאומיות זקוקות לו כדי למצוא בהירות. אינכם צריכים לפרש תקנות ישראליות מורכבות או הליכי בית דין רבני לבד.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ חסוי עם משרד עורכי דין סאליור כדי לדון במצבכם הספציפי ולהבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי. נקיטת הצעדים הנכונים היום מבטיחה עתיד יציב וצפוי יותר לילדיכם בביתם הרחק מהבית.

שאלות נפוצות

האם ניתן לשנות הסכם משמורת ללא פנייה לבית המשפט אם שנינו מסכימים?

אתם יכולים להגיע להסכמה הדדית לשינוי הסדריכם, אך היא אינה מחייבת מבחינה משפטית עד שבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני יאשר אותה רשמית. גם כאשר שני ההורים מסכימים לחלוטין, בית המשפט חייב לבדוק את התנאים החדשים כדי להבטיח שהם מגנים על רווחת הילד. דילוג על שלב זה משמעו שההסכם המקורי שלכם נשאר המסמך היחיד הניתן לאכיפה משפטית, מה שעלול ליצור בעיות משמעותיות עם בתי ספר או משרד הפנים בהמשך.

מהו עקרון 'טובת הילד' בדין הישראלי?

"טובת הילד" הוא הסטנדרט המשפטי העיקרי על פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. הוא דורש משופטים לתת עדיפות לבטיחות הפיזית, ליציבות הרגשית ולצרכים ההתפתחותיים של הילד על פני העדפותיהם האישיות של ההורים. ברוב המקרים, בית המשפט ממנה עובד סוציאלי לפגוש את המשפחה ולספק המלצה מקצועית לגבי ההסדר הטוב ביותר התומך בחיי היומיום של הילד.

כמה זמן לוקח לשנות צו משמורת בישראל?

הסכם הדדי יכול להיות מאושר תוך שבועיים עד ארבעה שבועות בלבד, אך מקרים שנויים במחלוקת לוקחים לעיתים קרובות 6 עד 18 חודשים כדי להיפתר. לוח הזמנים תלוי בעומס התיקים הנוכחי של בית המשפט ובזמן הנדרש לעובדים סוציאליים להשלים את דוחות האבחון שלהם. אם אתם מוכיחים עילות משפטיות לשינוי הסכם משמורת בישראל, תצטרכו להוכיח שינוי נסיבות מהותי מאז הוצאת הצו המקורי.

האם מעבר לעיר אחרת בישראל נחשב לשינוי מהותי?

מעבר לעיר אחרת נחשב לשינוי מהותי אם המרחק מונע מלוח הזמנים הנוכחי של הסדרי השהות לתפקד כראוי. מעבר מתל אביב לחיפה, למשל, דורש בדרך כלל שינוי רשמי מכיוון שהוא משפיע על נסיעות הילד לבית הספר ועל הסדרי השהות של ההורה השני באמצע השבוע. בית המשפט יעריך כיצד המעבר משפיע על שגרת הילד והאם יתרונות המעבר עולים על השיבוש הפוטנציאלי לקשר ההורי.

האם ילדי יכול להחליט עם איזה הורה הוא רוצה לגור?

לילדים אין סמכות משפטית סופית לבחור את מקום מגוריהם, אך בית המשפט נותן לדעתם משקל רב יותר ככל שהם מתבגרים. ברגע שילד מגיע לגיל 10 או 12, שופטים לעיתים קרובות מזמינים אותם לשוחח עם מעריך מקצועי או להיפגש עם השופט במסגרת פרטית. בעוד שקולו של הילד חשוב, בית המשפט יכבד את העדפתו רק אם היא עולה בקנה אחד עם בטיחותו ורווחתו הכללית.

האם בית המשפט יפחית את דמי המזונות שלי אם המשמורת תשתנה למשותפת?

תשלומי מזונות עשויים להיות מופחתים אם תעברו למשמורת משותפת, הודות לפסק הדין 919/15 של בית המשפט העליון משנת 2017. החלטה תקדימית זו מאפשרת הפחתה במזונות לילדים בגילאי 6 עד 15 כאשר ההורים חולקים זמן שווה ובעלי רמות הכנסה דומות. בית המשפט מבצע חישוב ספציפי המבוסס על ההכנסה היחסית של כל הורה ועל הזמן בפועל שהילד שוהה בכל משק בית כדי להבטיח הוגנות.