כיצד בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים

מה אם "הלכת הגיל הרך" ששמעתם עליה כל כך הרבה היא למעשה שריד מן העבר בעיני שופט ישראלי מודרני? עבור עולים רבים ומשפחות בינלאומיות, הסיכוי להתמודד עם מערכת משפט זרה ללא רשת תמיכה מקומית מרגיש מכריע. אתם רוצים את הטוב ביותר עבור ילדיכם, אך הפחד להתמודד עם מערכת שאינכם מבינים במלואה הוא נטל כבד. הבנת כיצד בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים היא הצעד הראשון להבטחת עתיד משפחתכם ולמציאת שקט נפשי.

טבעי להרגיש מבולבלים מהסמכויות החופפות של בתי המשפט האזרחיים ובתי הדין הרבניים, או לדאוג מחסומי שפה בסביבה בעלת סיכון גבוה. מאמר זה מספק את הבהירות המקצועית הדרושה לכם כדי להבין אילו קריטריונים ישמשו שופט כדי להחליט היכן יגורו ילדיכם ובאיזו תדירות תראו אותם. תלמדו בדיוק כיצד פועל סטנדרט "טובת הילד" בפועל ומה לצפות במהלך הערכות מומחים. כמו כן, נפרט את הדוקטרינות המשפטיות הספציפיות והשלבים הפרוצדורליים שיעזרו לכם להכין תוכנית הורות ממוקדת ילדים בביטחון.

כיצד בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים: סטנדרט 'טובת הילד'

"טובת הילד" הוא העיקרון המשפטי העליון המנחה כל החלטה המתקבלת במערכת המשפט הישראלית בנוגע לילדים. סטנדרט זה הוא הערכה הוליסטית של צרכיו הפיזיים והרגשיים של הילד, המבטיחה שרווחתו תישאר בראש סדר העדיפויות במהלך מעבר משפחתי. שופטים הן בבתי המשפט האזרחיים לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים מחפשים יציבות, ביטחון רגשי ושמירה על שגרת יומו של הילד. מטרתם היא ליצור סביבה מתפקדת שבה הילד יכול להמשיך לגדול עם הפרעה מינימלית לבית הספר, לחיי החברה ולשירותי הבריאות שלו.

קחו לדוגמה תרחיש אמיתי הכולל משפחת עולים המתגוררת ברעננה. אם ההורים יחליטו להיפרד, בית המשפט לא יסתכל רק על מי שיש לו הכנסה גבוהה יותר או בית גדול יותר. במקום זאת, השופט יבחן מי טיפל באופן היסטורי בהסעות הבוקר לבית הספר, מי מגיע לתורים אצל הרופא, ואיזה הורה נוטה יותר לתמוך בקשר של הילד עם ההורה השני. התמקדות מעשית זו בשגרת יומו של הילד היא מרכזית באופן שבו בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים.

רווחה אובייקטיבית מול סובייקטיבית

בתי המשפט מעריכים רווחה דרך שתי עדשות נפרדות. גורמים אובייקטיביים כוללים את בטיחותו הפיזית של הילד, גישה לחינוך איכותי ודרישות רפואיות. הורה חייב להראות שהוא יכול לספק תנאי חיים בטוחים ויציבים העונים על צרכים בסיסיים אלה. גורמים סובייקטיביים הם אישיים יותר ומתמקדים בקשר הרגשי העמוק בין הילד לכל אחד מההורים. בית המשפט שוקל גם "מסוגלות הורית", ובמיוחד בוחן האם הורה יכול לטפח סביבה בריאה המעודדת את הילד לשמור על קשר חזק עם ההורה השני.

תפקיד קולו של הילד

ככל שילדים מתבגרים, העדפותיהם שלהם מתחילות לשחק תפקיד בהחלטת בית המשפט. אמנם אין גיל קבוע, אך שופטים בדרך כלל מתחילים להקשיב מקרוב יותר לילדים ברגע שהם מגיעים לגיל 10 או 12. זה לא קורה באולם בית משפט רשמי ומאיים. במקום זאת, הילד נפגש עם עובד סוציאלי מקצועי או עם השופט בסביבה ניטרלית וידידותית לילדים. בעוד שקולו של הילד הוא גורם חשוב, הוא אינו המילה האחרונה. בית המשפט נשאר אחראי להבטיח שההסדר הסופי ישרת את בריאותו ארוכת הטווח של הילד ולא רק גחמה זמנית.

אפוטרופסות חוקית מול משמורת פיזית (זמני שהות)

אחת מנקודות הבלבול הנפוצות ביותר עבור משפחות בינלאומיות היא ההבדל בין אפוטרופסות חוקית למשמורת פיזית. במערכת המשפט הישראלית, אלו שני מושגים נפרדים שלעיתים קרובות חופפים אך משרתים מטרות שונות. על פי חוק, שני ההורים נחשבים ל"אפוטרופוסים הטבעיים" של ילדיהם. מעמד זה אינו מסתיים עם סיום הנישואין; הוא נשאר משותף ללא קשר לתוצאות הגירושין. הבנת הבחנה זו היא חלק מרכזי באופן שבו בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים בשנת 2026.

אפוטרופסות מתמקדת בהחלטות החיים החשובות המעצבות את עתידו של הילד. זה כולל בחירת בית הספר, קבלת החלטות רפואיות משמעותיות וקביעת חינוכו הדתי. מכיוון שאחריות זו משותפת, הורה אחד אינו יכול לקבל החלטות אלו באופן חד-צדדי. לדוגמה, הורה אינו יכול להעביר ילד למדינה אחרת ללא הסכמה מפורשת של ההורה השני או צו בית משפט. זה משקף את העקרונות המצויים במדריך HCCH להסכמים משפחתיים בינלאומיים, המדגיש שיתוף פעולה משפטי חוצה גבולות והגנה על זכויות הורים בתחומי שיפוט שונים.

אפוטרופסות טבעית לפי חוק 1962

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, מגדיר חובות הוריות אלו בפירוט. הוא קובע כי הורים חייבים לפעול בתיאום לטובת הילד. אם אתם מנווטים דרישות אלו כעולים חדשים, הבנת ייצוג בדיני משפחה בישראל חיונית כדי להבטיח שקולכם יישמע במהלך תהליכי קבלת החלטות קריטיים אלו. כאשר הורים אינם יכולים להסכים על החלטה חשובה, בית המשפט חייב להתערב כדי להחליט על בסיס טובת הילד.

הסדרי זמני שהות נפוצים

משמורת פיזית, שאליה בתי המשפט מתייחסים כיום לעיתים קרובות כ"זמני שהות", מזהה היכן הילד מתגורר בפועל על בסיס יומי. בעוד שאמהות קיבלו באופן מסורתי משמורת פיזית ראשית, בתי המשפט הישראליים המודרניים עברו לעבר הורות משותפת כנקודת מוצא ברירת מחדל. הסדר זה כולל בדרך כלל חלוקה שווה או כמעט שווה של זמן השהות בביתו של כל הורה. זוהי גישה פונקציונלית המכירה בערכם של שני ההורים בחיי הילד.

נכונות בית המשפט להעניק משמורת משותפת תלויה לעיתים קרובות בגורמים מעשיים. קרבת מגורים היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר. אם ההורים גרים באותה שכונה או עיר, קל הרבה יותר לשמור על שגרת יומו של הילד, לוח הזמנים של בית הספר וחיי החברה בשני משקי בית. אם יש לכם שאלות לגבי האופן שבו הסדרים אלה חלים על מצבכם הספציפי, תוכלו לבקש ייעוץ דיסקרטי כדי לדון באפשרויות שלכם. במקרים שבהם הורות משותפת אינה אפשרית, בית המשפט עשוי להעניק משמורת פיזית מלאה להורה אחד. עם זאת, גם במקרים אלה, ההורה שאינו משמורן עדיין שומר על מלוא זכויותיו כאפוטרופוס טבעי, מה שמבטיח גישה מאוזנת לאופן שבו בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים.

תהליך ההערכה של בית המשפט: המלצות מומחים

בעוד ששופטים מחזיקים בסמכות החוקית לחתום על צווים, הם אינם מומחים בהתפתחות ילדים או בפסיכולוגיה. כדי לקבל החלטות מושכלות, הם מסתמכים במידה רבה על דוחות מקצועיים מיחידת "הסיוע", שהיא הזרוע המיוחדת של שירותי הרווחה הצמודה לבית המשפט לענייני משפחה. הבנת הסתמכות זו היא מרכזית להבנת כיצד בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים. בפועל, כ-90% מפסקי הדין של בתי המשפט בנוגע למשמורת נוטים להתיישר עם ההמלצות הניתנות על ידי עובדים סוציאליים, מה שמדגיש את ההשפעה העצומה שיש למקצוענים אלה על עתיד משפחתכם.

בית המשפט רואה במומחים אלה את "עיניו ואוזניו" בשטח. הם מספקים את ההקשר הפונקציונלי, מהעולם האמיתי, ששופט אינו יכול לראות מהספסל. אם אתם עולים חדשים, תהליך זה יכול להרגיש פולשני, אך הוא נועד להבטיח ששגרת יומו ורווחתו הרגשית של הילד יישארו בראש סדר העדיפויות לאורך ההליכים המשפטיים.

תפקידו של העובד הסוציאלי מטעם בית המשפט

המסמך הקריטי ביותר בתיק שלכם יהיה ככל הנראה ה"תזכיר", או דוח העובד הסוציאלי. במהלך תהליך זה, עליכם לצפות לביקור בית אחד לפחות ולמספר ראיונות. העובד הסוציאלי אינו מחפש בית מושלם ונקי ללא רבב; הוא מעריך את "אווירת הבית" ואת האינטראקציה הטבעית ביניכם לבין ילדיכם. הם מתבוננים כיצד אתם מטפלים במשימות יומיומיות, כיצד אתם מתקשרים עם הילד, וכיצד אתם תומכים בצרכיו הרגשיים.

• הישארו ממוקדי ילד: במהלך הראיונות, התמקדו בתשובותיכם בצרכי הילד ובשגרת יומו במקום לפרוק תלונות על מגרעות ההורה השני.
• היו שקופים: כנות לגבי האתגרים שלכם ותוכניותיכם לתמיכה מקומית כתושבים בינלאומיים בונה אמינות משמעותית.
• הכינו את הסביבה: ודאו שלילד יש מרחב ייעודי שמרגיש יציב וקבוע, גם אם עברתם דירה לאחרונה.

הערכות פסיכולוגיות ובדיקות מסוגלות

במקרים מורכבים יותר, כגון אלה הכוללים טענות לניכור הורי או בקשות להעברה בינלאומית, בית המשפט עשוי להורות על בדיקת "מסוגלות הורית" מלאה. זוהי הערכה פסיכולוגית אינטנסיבית יותר הנערכת על ידי פסיכולוג מטעם בית המשפט. היא כוללת סדרת ראיונות, תצפיות קליניות על משחק הורה-ילד, ולעיתים בדיקות פסיכולוגיות סטנדרטיות כדי להעריך את יכולתו של כל הורה לעמוד בצרכי ההתפתחות של הילד.

ההכנה להערכות אלו דורשת גישה מאוזנת. חיוני להיות עצמכם; פסיכולוגים מאומנים לזהות מתי הורה נראה "מאומן" או מספק תשובות מתורגלות יתר על המידה. במקום לנסות להציג תדמית מושלמת, התמקדו בהדגמת הידע העמוק שלכם על אישיות ילדכם, פחדיו וחוזקותיו. אם אתם זקוקים לעזרה בניווט בהערכות בעלות סיכון גבוה אלו, פנייה לייעוץ של עורך דין מומחה לדיני משפחה בישראל יכולה לעזור לכם להבין למה לצפות מבלי לפגוע באותנטיות ההערכה. הערכות אלו אינן עוסקות ב"ניצחון" בתחרות, אלא בהוכחה שאתם יכולים לספק סביבה בריאה ותומכת לצמיחת ילדכם.

הלכת הגיל הרך וניכור הורי

"הלכת הגיל הרך" הוא מונח שלעיתים קרובות גורם לחרדה אצל אבות ולתחושת ביטחון אצל אמהות. היסטורית, עיקרון זה קבע כי ילדים מתחת לגיל שש צריכים להישאר בטיפולה העיקרי של אמם. בעוד שהחוק עדיין קיים בספר החוקים, האופן שבו בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים התפתח לכיוון גישה ניטרלית יותר מבחינה מגדרית. עד שנת 2026, מערכת המשפט התרחקה במידה רבה מדוקטרינה זו ככלל מוחלט. שופטים מתעדפים כעת את שגרת יומו הקיימת של הילד ואת יכולתם של שני ההורים לספק סביבה יציבה ואוהבת מההתחלה.

התפתחות חזקת הגיל הרך

המלצות ועדת שניט השפיעו באופן משמעותי על שינוי זה. הנחיות אלו מצביעות על כך ש"טובת הילד" מוגשמת בדרך כלל באמצעות מעורבות פעילה של שני ההורים. משמעות הדבר היא שאם אב היה מטפל עיקרי או שווה, בית המשפט נוטה יותר ויותר להעניק זמני שהות משותפים, אפילו לפעוטות צעירים מאוד. עבור משפחות בינלאומיות, שינוי זה חיוני. הוא מאפשר הסדר גמיש ופונקציונלי יותר המשקף את מציאות ההורות המודרנית. תוכלו למצוא הקשר מפורט יותר במשאב שלנו בנושא משמורת ילדים בישראל: מדריך להורים עולים.

התמודדות עם ניכור הורי ושיבוש קשר

ניכור הורי הוא תחום נוסף שבו בתי המשפט בישראל הפכו מחמירים הרבה יותר בשנת 2026. שופטים מגדירים ניכור ככל התנהגות המנסה להרחיק ילד מההורה השני ללא סיבה מוצדקת. זה כולל השמצות, חסימת שיחות טלפון או סירוב לציית לזמני שהות שנקבעו על ידי בית המשפט. מערכת המשפט רואה בכך צורה של התעללות רגשית הפוגעת ישירות ברווחת הילד. כדי להילחם במצבי קונפליקט גבוהים אלה, בתי המשפט משתמשים לעיתים קרובות במספר כלים מיוחדים.

• מתאמי הורות: אלו הם אנשי מקצוע המתווכים בסכסוכים יומיומיים כדי להבטיח שזמני השהות יכובדו ללא התדיינות מתמדת.
• סנקציות כספיות: בתי המשפט יכולים להטיל קנסות משמעותיים על כל ביקור שהוחמץ או הפרה של הסכם ההורות כדי לעודד ציות.
• היפוך משמורת: במקרים קיצוניים, שופט עשוי להעביר משמורת פיזית להורה השני אם נקבע שזו הדרך היחידה להבטיח שהילד ישמור על קשר בריא עם שני ההורים.

אם אתם מתמודדים עם אתגרים אלו, חשוב לפעול מוקדם. עליכם לדבר עם עורך דין לענייני משפחה בנוגע לניכור הורי כדי להבין כיצד לתעד נושאים אלו ולהציג אותם ביעילות בפני בית המשפט. האופן שבו בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים תלוי לעיתים קרובות באיזה הורה מוכן יותר לתמוך בקשר של הילד עם ההורה השני. הפגנת מחויבותכם להורות משותפת יכולה להיות גורם מכריע בתיק שלכם.

ניווט ב'מרוץ הסמכויות' עבור עולים חדשים

בישראל, הדרך המשפטית להחלטה על משמורת היא ייחודית מכיוון ששתי מערכות בתי משפט נפרדות חולקות סמכות. זה יוצר את מה שמכונה בדרך כלל "מרוץ הסמכויות". ההורה שמגיש ראשון את הבקשה הראשונית ל"יישוב סכסוך" בדרך כלל זוכה לבחור אם התיק יתנהל בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. החלטה זו היא אחד הרגעים האסטרטגיים ביותר בתיק שלכם. היא מכינה את הקרקע לאופן שבו בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים עבור משפחתכם.

עבור משפחות בינלאומיות, "מרוץ" זה אינו רק עניין של מהירות; הוא עוסק במציאת הסביבה המבינה ביותר את הצרכים התרבותיים והלשוניים הספציפיים שלכם. הצעד הראשון המחייב כרוך באגרת הגשה בסך ₪119 נכון לתחילת 2026. הגשה זו מפעילה תקופת עיכוב הליכים שבה ההורים מעודדים להגיע להסכמה באמצעות גישור לפני ששופט יקבל פסק דין סופי. אם הגישור אינו פותר את הסכסוך, בית המשפט שקיבל את הבקשה התקפה הראשונה בדרך כלל שומר על הסמכות להכריע בתיק.

דינמיקה של בית המשפט לענייני משפחה מול בית הדין הרבני

בעוד ששתי המערכות כפופות משפטית לעיקרון "טובת הילד", תרבויותיהן הפרוצדורליות שונות. עולים רבים מוצאים את בית המשפט לענייני משפחה מוכר יותר מכיוון שהוא משקף סטנדרטים משפטיים מערביים ולעיתים קרובות מסתמך יותר על הערכות המומחים החילוניות שדנו בהן קודם לכן. בעקבות שינויי חקיקה בסוף 2025, גם לבתי הדין הרבניים יש סמכות שיפוט מורחבת לפסוק בעניינים כספיים הקשורים לילדים כמו חינוך ודיור. בחירת המקום הנכון דורשת הבנה עמוקה של הבדלים מוסדיים אלה. תוכלו למצוא פרטים נוספים במדריך לזרים לדיני משפחה בישראל.

העברה וקשיי משמורת בינלאומית

המורכבות גדלה באופן משמעותי כאשר הורה אחד מעוניין להוציא את הילדים מישראל. בין אם אתם מתכננים "עלייה הפוכה" או עוברים למען הזדמנות קריירה, אינכם יכולים לעזוב את המדינה עם ילדיכם ללא הסכם רשמי או צו בית משפט. בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה מחמירה מאוד כלפי תביעות העברה. הם ינתחו בקפידה את "הכפר המקומי" שלכם. אם אין לכם רשת תמיכה מקומית בישראל, בית המשפט יעריך כיצד בידוד זה משפיע על יכולת ההורות שלכם לעומת התמיכה שעשויה להיות לכם במדינת המוצא שלכם.

• סיכוני אמנת האג: ישראל היא חתומה מחויבת על אמנת האג. הוצאת ילד מחוץ לגבולות ללא הסכמה מסווגת מבחינה משפטית כחטיפה, מה שעלול להוביל לצווי החזרה מהירים ומחייבים.
• אכיפה בחו"ל: בתי המשפט דורשים לעיתים קרובות "צווי ראי" כדי להבטיח שפסיקת משמורת ישראלית תוכר ותיאכף על ידי בתי המשפט במדינת היעד שלכם.

ניווט במורכבויות חוצות גבולות אלו דורש תובנה מקצועית כדי למנוע סיכונים משפטיים ארוכי טווח. קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ דיסקרטי.

צרו קשר עם סאליאור חוק לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

הבטחת עתיד משפחתכם במערכת המשפט הישראלית

הבנת כיצד בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים היא יותר מסתם כללים משפטיים; היא עוסקת בהגנה על שגרת יומו ויציבותו הרגשית של ילדכם. בחנו כיצד סטנדרט "טובת הילד" מניע כל החלטה ומדוע להערכות מומחים יש משקל כה משמעותי. בין אם אתם מתמודדים עם המורכבות של הורות משותפת או עם הבחירה האסטרטגית בין בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, מפת דרכים ברורה חיונית לכל משפחה בינלאומית.

מעבר גירושין במדינה זרה הוא קשה, אך אינכם חייבים לעשות זאת לבד. סאליאור חוק מספקת הדרכה רגועה ומקצועית המגובה בידע מוסדי עמוק של מערכת בתי המשפט בישראל. אנו מתמחים בתיקים בינלאומיים ובתיקים דוברי אנגלית, ומבטיחים שחסמי שפה והבדלים תרבותיים לא יעמדו בדרכם של זכויותיכם ההוריות. ההתמקדות שלנו היא בתוצאות פונקציונליות המאפשרות למשפחתכם לשגשג במציאות חדשה.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ דיסקרטי. צרו קשר עם סאליאור חוק לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי. עם ההכנה הנכונה והתמיכה המקצועית, תוכלו לבנות עתיד יציב ומתפקד עבור ילדיכם בישראל.

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשך בדרך כלל תיק משמורת ילדים בבתי המשפט בישראל?

תיק משמורת סטנדרטי נמשך בדרך כלל בין 6 ל-24 חודשים, בהתאם למורכבות הדינמיקה המשפחתית. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שילדים זקוקים ליציבות מיידית. כדי לטפל בכך, שופטים מוציאים לעיתים קרובות צווים זמניים זמן קצר לאחר ההגשה הראשונית כדי לבסס שגרת עבודה בזמן שההערכה המלאה מתבצעת. ציר זמן זה כולל את תקופת עיכוב ההליכים המחייבת של 45 יום במהלך שלב יישוב הסכסוך הראשוני שבו ההורים מעודדים להגיע להסכמה באמצעות יחידת הסיוע.

האם בתי המשפט בישראל מתחשבים בחינוך הדתי של הילד בתיקי משמורת?

כן, המשכיות אורח החיים והחינוך הדתי הם גורמים משמעותיים באופן שבו בתי המשפט בישראל קובעים הסדרי משמורת ילדים. בית המשפט שואף למנוע הלם תרבותי על ידי שמירה על המסלול החינוכי והסביבה הדתית המבוססים של הילד. אם ילד גדל בקהילה חילונית או דתית ספציפית, השופט יעדיף בדרך כלל הסדרים המאפשרים לילד להישאר בסביבה זו. זה רלוונטי במיוחד למשפחות בינלאומיות שעשויות לנווט בין ההבדלים בין המסורות הישראליות המקומיות למנהגי מדינת מולדתן.

האם ניתן לשנות הסדרי משמורת לאחר סיום הגירושין?

צווי משמורת אינם סופיים באמת במובן שניתן לשנותם אם חל שינוי משמעותי בנסיבות. אם הורה עובר לעיר אחרת, צרכי ההתפתחות של הילד משתנים, או עולות חששות בטיחות חדשים, בית המשפט יכול להעריך מחדש את התוכנית הקיימת. הצד המבקש את השינוי חייב להוכיח שהשינוי המוצע נחוץ לרווחת הילד. זה מבטיח שההסדר המשפטי יישאר פונקציונלי ומתאים ככל שילדיכם גדלים ומצב משפחתכם משתנה עם הזמן.

כיצד בתי המשפט מטפלים במקרים שבהם הורה אחד רוצה לעבור לעיר אחרת בתוך ישראל?

העברה פנימית מטופלת ברמת בדיקה גבוהה אם היא משבשת את שגרת יומו של הילד או את גישת ההורה השני. בית המשפט יעריך כיצד המרחק משפיע על לוח הזמנים הנוכחי של זמני השהות ועל היציבות החברתית של הילד. אם המעבר הופך את ההורות המשותפת לבלתי אפשרית, השופט עשוי לדרוש הערכה חדשה של סטנדרט טובת הילד. הורים מעודדים להגיע להסכמה על לוגיסטיקת נסיעות או רישום לבית ספר לפני שהמעבר מתרחש כדי למנוע התדיינות חירום ולהבטיח מעבר חלק לילדים.

מאמר מאת

Salior Ben Hamou Adv עו"ד סאליאור בן חמו

עו"ד סאליאור בן חמו היא עורכת דין ישראלית בעלת שילוב נדיר של ניסיון מוסדי עמוק בתוך מערכת בתי המשפט בישראל וייצוג משפטי מעשי ללקוחות פרטיים.לפני כניסתה למגזר הפרטי, סאליאור בן חמו בילתה 15 שנים כמנהלת בבית המשפט המחוזי בישראל, שם הייתה מעורבת ישירות בניהול ובטיפול באלפי תיקים משפטיים במגוון רחב של נושאים.ניסיון זה העניק לה הבנה יוצאת דופן של:כיצד בתי המשפט בישראל פועלים בפועלנהלי משפט וזרימת תיקיםציפיות בית המשפט, לוחות זמנים ודינמיקת קבלת החלטותהמציאות שמאחורי דיונים, הגשות ובירוקרטיהמאז 2020, סאליאור בן חמו עוסקת בעריכת דין ומייצגת לקוחות באופן ישיר, תוך התמקדות בנושאים המשפיעים בדרך כלל על עולים, תושבים זרים ומשפחות בינלאומיות בישראל.הפרקטיקה של סאליאור בן חמו מתאימה במיוחד ללקוחות אשר:חדשים בישראל או אינם מכירים את הבירוקרטיה הישראליתמצפים לתקשורת ברורה ושקיפותדורשים תמיכה משפטית המצטלבת עם חיי היומיום, מעמד ההגירה או ענייני משפחהמעדיפים שירות מקצועי התואם סטנדרטים בינלאומייםהיא מספקת ייצוג משפטי ב:ענייני דיני משפחה, כולל גירושין, משמורת והסדרי הורותנושאי הגירה ומעמד חוקי בישראלמימוש זכויות ועניינים מנהליים מול רשויות ישראל