האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל? מדריך משפטי

דמיינו שקיבלתם הודעה אגבית מבן/בת זוגכם לשעבר, המודיעה כי חתמו על חוזה שכירות בעיר המרוחקת שלוש שעות נסיעה, וכי הם לוקחים את ילדכם איתם בחודש הבא. עבור הורים רבים, רגע זה מעורר גל מיידי של פאניקה ואת השאלה הדחופה: האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל ללא הסכמתי? טבעי לחוש חרדה עמוקה לגבי האופן שבו מרחק זה עלול לשחוק את מערכת היחסים שלכם עם ילדכם או לשבש את שגרת בית הספר וחיי החברה המבוססים שלהם.

אנו מבינים כי ניווט במערכת המשפט הישראלית כתושב זר או בינלאומי מוסיף שכבה של מורכבות למצב מלחיץ ממילא. אינכם צריכים להתמודד עם אי-ודאות זו לבד. מדריך זה מספק את הבהירות הדרושה לכם בנוגע לזכויותיכם כאפוטרופוס טבעי ולסטנדרטים הספציפיים שבית המשפט לענייני משפחה משתמש בהם כדי להעריך מעבר פנימי. נסקור את סטנדרט “טובת הילד”, את הצעדים המחייבים ליישוב סכסוכים, וכיצד בית המשפט מאזן בין זכויות ההורים לבין צורך הילד ביציבות ובקשר מתמשך עם שני ההורים.

הבנת הגירה: האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל?

הורים רבים מאמינים שכל עוד הם נשארים בגבולות ישראל, יש להם את החופש לעבור לכל עיר שיבחרו. זוהי תפיסה מוטעית נפוצה שיכולה להוביל לצרות משפטיות משמעותיות. בעיני מערכת המשפט הישראלית, הגירה אינה רק חציית גבולות בינלאומיים. היא מוגדרת ככל מעבר שמשנה באופן מהותי את חיי הילד או משבש את לוח הזמנים ההורי המבוסס. בעוד שמעבר לדירה אחרת באותה שכונה הוא בדרך כלל בחירה אישית, מעבר מתל אביב לחיפה הוא אירוע משפטי משמעותי.

חשש נפוץ להורים שנפרדו לאחרונה הוא: האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל ללא רשותי? על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), התשובה היא בדרך כלל לא. חוק זה קובע כי שני ההורים הם “אפוטרופסים טבעיים” של ילדיהם. מעמד זה אינו מסתיים עם סיום הנישואין. אפוטרופסות היא קשר משפטי לכל החיים המחייב את שני ההורים לקבל החלטות משותפות לגבי מקום מגורי הילד, היכן הוא לומד בבית הספר, וכיצד הוא מקבל טיפול רפואי.

קחו תרחיש מעשי: אם באשדוד רוצה לעבור עם בנה לקריית שמונה לצורך עבודה חדשה. מכיוון שמעבר זה יהפוך את הסדרי הראייה של האב באמצע השבוע לבלתי אפשריים, היא אינה יכולה פשוט לארוז את חפציה ולעזוב. ללא הסכמתו בכתב או צו ספציפי מבית המשפט לענייני משפחה, המעבר ייחשב כהפרה של חובותיה כאפוטרופוסית. לתוכן חינוכי נוסף על דינמיקה זו, תוכלו לבקר בערוץ היוטיוב @SaliorLaw.

תפקיד האפוטרופוס הטבעי

חשוב להבחין בין משמורת פיזית לאפוטרופסות משפטית. ייתכן שהילד יגור איתכם רוב השבוע, אך זה לא מקנה לכם את הזכות להעביר אותו לעיר חדשה באופן חד-צדדי. אפוטרופסות מעניקה לשני ההורים זכות שווה לומר את דברם לגבי מקום המגורים העיקרי של הילד. מכיוון שהחוק רואה בשני ההורים אפוטרופסים שווים, כל החלטה שמגדילה באופן משמעותי את המרחק בין הילד לאחד ההורים חייבת להתקבל יחד. אם אתם מנווטים במשמורת ילדים בישראל, עליכם לזכור שזכויותיכם כאפוטרופוס מגנות על הקשר שלכם לילדכם ללא קשר ללוח הזמנים היומי.

למה הסכמה היא נקודת המוצא המשפטית

לפני שארזים תיקים, ההורה המעביר חייב לקבל הסכמה בכתב מההורה השני. זו לא רק אדיבות; זו דרישה חוקית. אם הורה מעביר ילד לעיר אחרת ללא הסכמה זו או צו בית משפט, זה נחשב להפרה של חובות האפוטרופסות. במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי אף לראות בכך סוג של חטיפה פנימית ולהורות על החזרת הילד המיידית לביתו הקודם. הסכמי גירושין קיימים כוללים לעיתים קרובות סעיפים לגבי “מגבלות רדיוס”, המפרטים עד כמה רחוק הורה יכול לעבור מבלי צורך באישור חדש. ללא הסכם כזה, כלל ברירת המחדל של הסכמה הדדית תמיד חל.

סטנדרט “טובת הילד” במעברים פנימיים

כאשר שופט דן בתיק על מעבר פנימי, הוא אינו מתמקד בעיקר בנוחות ההורים או ביעדי הקריירה שלהם. השאלה המרכזית היא תמיד “טובת הילד”. סטנדרט זה הוא הבסיס של דיני המשפחה בישראל, הנתמך על ידי המסגרת המשפטית המסופקת על ידי המחלקה למשפט אזרחי במשרד המשפטים. בית המשפט חייב להחליט אם היתרונות של המעבר עולים על הנזק הפוטנציאלי ליציבות הילד ולקשר שלו עם ההורה השני. אם אתם שואלים, האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל, אתם בעצם שואלים כיצד שופט יפרש את הצרכים הרגשיים, החברתיים וההתפתחותיים הספציפיים של ילדכם בסביבתו הנוכחית לעומת הסביבה המוצעת.

הערכה זו לעיתים רחוקות פשוטה מכיוון שהיא כרוכה באיזון זכויות מתחרות. שופטים ישראלים חייבים לשקול את זכותו החוקתית של ההורה לבחור את מקום מגוריו מול זכותו של הילד לשמור על קשר עקבי ומשמעותי עם שני האפוטרופסים. מכיוון ש”טובת הילד” הוא מונח סובייקטיבי המשתנה ממקרה למקרה, בית המשפט מסתמך רבות על הערכות מקצועיות וסטנדרטים פסיכולוגיים. אין זה מספיק להראות שמעבר הוא “טוב יותר” עבור ההורה; עליכם להוכיח שזו האפשרות הטובה ביותר עבור הילד. אם אינכם בטוחים כיצד סטנדרטים אלה חלים על מצבכם הספציפי, כדאי לדבר עם מומחה משפטי שמבין את הניואנסים הללו.

גורמים מרכזיים שבית המשפט מעריך

שופטים אינם משתמשים ברשימת בדיקה קבועה, אך הם בוחנים מספר אלמנטים מעשיים כדי לקבוע מה משרת את טובת הילד בצורה הטובה ביותר. גורם מרכזי הוא איכות הקשר הקיים עם ההורה ה”נשאר מאחור”. אם מעבר מקצץ משמעותית את הסדרי הראייה, הוא נתפס לעיתים קרובות כמזיק. בית המשפט גם בוחן את גיל הילד, המשכיות חינוכית בעיר החדשה, והאם המעבר נעשה ב”תום לב” או כניסיון להגביל את גישת ההורה.

דוח העובד הסוציאלי (תסקיר)

בסכסוכי הגירה, בית המשפט ממנה עובד סוציאלי מיוחד, או פקידת סעד, שישמש כ”עיניים ואוזניים” של השופט. הם מראיינים הורים ומורים כדי ליצור דוח תסקיר. שופטים מסתמכים רבות על המלצות אלה, ולעיתים קרובות הופכים אותן לבסיס לפסיקה הסופית. עבור הורים זרים, ראיונות אלה יכולים להיות מלחיצים עקב הבדלי תרבות. הבנת משמורת ילדים בישראל חיונית לפני תחילת החקירה כדי להבטיח שצרכיכם יועברו בבירור.

ההליך המשפטי: כאשר הורה אחד מתנגד למעבר

כאשר משא ומתן נכשל, המערכת המשפטית מספקת מסלול מובנה ליישוב הסכסוך. אם אתם שואלים, האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל ללא הסכמתי, התשובה טמונה בהליך משפטי פורמלי. ההורה המעוניין לעבור חייב להגיש תביעת הגירה, הידועה כתביעת הגירה. זהו אינו תהליך מהיר. הוא כרוך במספר שלבים מחייבים שנועדו להגן על רווחת הילד תוך כיבוד זכויות ההורים. התהליך בדרך כלל עוקב אחר הצעדים הבאים:

• יישוב סכסוכים חובה: לפני משפט מלא, ההורים חייבים להשתתף בפגישת “יישוב סכסוך” (יישוב סכסוך). אגרת ההגשה לבקשה זו היא 119 ש”ח נכון לשנת 2026.
• הגשת תביעת ההגירה: אם גישור אינו עובד, ההורה המעביר חייב לבקש רשמית מבית המשפט אישור להעביר את הילד.
• צווים זמניים: בית המשפט עשוי להוציא “עיכוב הליכים” כדי להבטיח שהילד לא יעבור עד לקבלת החלטה סופית.
• דיוני הוכחות: שני ההורים מציגים ראיות, ובית המשפט בוחן דוחות של עובדים סוציאליים ומומחים פסיכולוגיים.
• פסק דין סופי: השופט מוציא פסיקה המתירה או דוחה את המעבר, לעיתים קרובות כולל תוכנית הורות מתוקנת.

שמירה על ה”סטטוס קוו”

אחד המושגים החשובים ביותר בדיני המשפחה בישראל הוא ה”סטטוס קוו”. עיקרון זה קובע כי מצב המגורים של הילד צריך להישאר יציב בזמן שסכסוך משפטי מתנהל. אם מעבר קרוב או התרחש ללא הסכמה, תוכלו להגיש בקשה לצו חירום להחזרת הילד לעיר המקורית שלו. שופטים בדרך כלל מאוד מסויגים מלהתיר לילדים לעבור באמצע שנת לימודים, מכיוון שזה נתפס כמשבש את התפתחותם החברתית והחינוכית. מחויבותה של ישראל לסטנדרטים בינלאומיים, כפי שניתן לראות באמצעות השתתפותה בועידת האג למשפט בינלאומי פרטי, משפיעה על האופן שבו בתי משפט מקומיים מתייחסים להגנה על מקום מגוריו הנוכחי של ילד, גם במקרים פנימיים.

גישור והסכמים מוסכמים

בעוד שבית המשפט זמין תמיד, הסכם מוסכם הוא לעיתים קרובות הדרך הטובה יותר עבור משפחות. מפגשי הגישור המחייבים ביחידת הסיוע של בית המשפט מספקים מרחב לדיון בפתרונות מעשיים. לדוגמה, הורה עשוי להסכים למעבר אם ההורה השני מכסה יותר מעלויות הנסיעה או מסכים לביקורים ארוכים יותר במהלך חופשות בית הספר. השגת הסדר באמצעות גישור גירושין בישראל מאפשרת להורים לשמור על שליטה על עתיד משפחתם במקום להשאיר את ההחלטה לשופט שאינו מכיר את ילדם באופן אישי.

השלכות מעשיות: הסדרי ראייה והתאמות מזונות

לאחר שהשאלה המשפטית “האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל” נפתרה על ידי בית המשפט או באמצעות הסכם, המיקוד עובר למציאות היומיומית של הדינמיקה המשפחתית החדשה. מרחק משנה באופן מהותי את קצב ההורות. ביקור באמצע השבוע שפעם ארך עשר דקות נסיעה יכול להפוך למסע מתיש של מספר שעות. שינוי לוגיסטי זה דורש שיפוץ מוחלט של הסכם המשמורת הקיים שלכם כדי להבטיח שקשר הילד עם ההורה הנשאר מאחור לא ייפגע לאורך זמן.

מטרתו העיקרית של בית המשפט במקרים אלה היא למנוע מהמרחק להוביל לשחיקה איטית של הקשר ההורי. אם המעבר מותר, השופט ככל הנראה ידרוש תוכנית הורות מתוקנת שתתחשב בזמן הנסיעה החדש. זה לא רק עניין של לוגיסטיקה; זה עניין של המשכיות רגשית. ההורים חייבים להיות מוכנים לעבור מלוח זמנים של ביקורים תכופים וקצרים ללוח זמנים שנותן עדיפות לאיכות על פני כמות. אם אתם מתקשים לדמיין איך זה עובד, תוכלו למצוא פרטים נוספים במדריך משמורת ילדים בישראל שלנו.

שינוי תוכנית ההורות

כאשר המרחק גדל, הביקור המסורתי באמצע השבוע הופך לעיתים קרובות לבלתי מעשי עבור לוח הזמנים של בית הספר של הילד. במקום זאת, בתי המשפט מעדיפים לעיתים קרובות זמן “מאוחד”. זה עשוי להיות שהילד נשאר עם ההורה שאינו עובר דירה כל סוף שבוע שני מיום חמישי אחר הצהריים ועד יום ראשון בבוקר, במקום רק מיום שישי עד שבת. בשבועות שביניהם, בית המשפט עשוי לחייב “ביקורים דיגיטליים”. אלו שיחות וידאו מתוזמנות או פעילויות מקוונות משותפות המסייעות להורה להישאר מעורב בחיי היומיום של הילד. מפגשים דיגיטליים אלה נתפסים יותר ויותר כתוספת חיונית, בצו בית משפט, לביקורים פיזיים.

עלויות נסיעה והוגנות פיננסית

הנטל הכלכלי של הגירה פנימית הוא נקודת מחלוקת מרכזית. בישראל, המגמה הכללית היא שההורה שיוזם את המעבר נושא באחריות העיקרית לעלויות הנסיעה. זה כולל הן את ההוצאות הישירות, כמו דלק או כרטיסי רכבת, והן את “עלות הזמן” של הנסיעה. במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי לאפשר להורה לקזז הוצאות נסיעה אלה מתשלומי המזונות (מזונות) החודשיים שלו. חיוני לכלול “סעיפי תחבורה” ספציפיים ביותר בכל הסכם חדש. אלה צריכים לציין בבירור:

• המיקום המדויק למסירת הילד בין ההורים.
• מי אחראי לנהיגה או לליווי הילד בתחבורה ציבורית.
• כיצד יותאמו עלויות הנסיעה אם מחירי הדלק או תעריפי התחבורה הציבורית ישתנו באופן משמעותי.

מרחק יכול לעיתים לשמש ככלי עדין להגבלת קשר, מה שמעלה את הסיכון לניכור הורי. בית המשפט לענייני משפחה בישראל מתייחס לסיכון זה ברצינות. אם ההורה המעביר נכשל באופן עקבי בקידום לוח הזמנים החדש או משתמש במרחק כתירוץ לדילוג על ביקורים, בית המשפט יכול להטיל סנקציות כספיות או אף לשקול מחדש את הסדר המשמורת כולו. כדי להבטיח שזכויותיכם מוגנות במלואן במהלך מעבר זה, בקשו ייעוץ עם מומחה לדיני משפחה כדי לדון באפשרויות הספציפיות שלכם.

למה משפחות אנגלו-סקסיות ועולים צריכים ייצוג מיוחד

ניווט במערכת משפט זרה הוא מרתיע, במיוחד כאשר מערכת היחסים שלכם עם ילדכם מונחת על הכף. עבור הורים אנגלו-סקסים ועולים, השאלה האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל כרוכה ביותר מסתם גאוגרפיה מקומית. היא נוגעת בהבדלים תרבותיים עמוקים באופן שבו שופטים ישראלים תופסים את זכויות ההורים ו”טובת הילד” בהשוואה לבתי משפט בארצות הברית או בבריטניה. בתי המשפט בישראל פועלים לעיתים קרובות במידה של אי-פורמליות וישירות שיכולה להיות מטרידה עבור מי שרגיל לפרוטוקולים משפטיים מערביים.

מחסומי שפה מציגים לעיתים קרובות את הסיכון הגדול ביותר במהלך סכסוכים אלה. ראיונות העובד הסוציאלי שמונה על ידי בית המשפט, הנושאים משקל עצום בפסיקה הסופית, נערכים בעברית. גם אם אתם דוברים את השפה באופן שיחה, הניואנסים של טרמינולוגיה משפטית וביטוי רגשי יכולים ללכת לאיבוד. אי-הבנה עדינה במהלך מפגשים אלה יכולה להוביל לדוח עובד סוציאלי שאינו משקף במדויק את תפקידכם ההורי או את צרכי ילדכם. ייצוג על ידי מי שיכול לגשר על פער לשוני ותרבותי זה אינו רק מותרות; זו הכרח להגנה על מעמדכם ההורי.

יש גם את “האלמנט הבינלאומי” שיש לקחת בחשבון. לעיתים, מעבר פנימי הוא מבשר מחושב לעזיבת IL לחלוטין. העברת ילד לעיר קרובה יותר לשדה תעופה בינלאומי או לקהילה המאפשרת יציאה עתידית יכולה לשנות את “מקום המגורים הרגיל” המשפטי לאורך זמן. זה הופך ייעוץ משפטי מוקדם לחיוני. עליכם למנוע מבן/בת זוגכם לשעבר ליצור “עובדות בשטח” חדשות שקשה לבטלן לאחר שילד כבר השתלב בבית ספר חדש ובמעגל חברתי חדש.

ידע פנימי של מערכת המשפט הישראלית

הצלחה בתיקי הגירה תלויה לעיתים קרובות בייצוג על ידי מי שמבין את התרבות הפנימית וההיררכיה של מערכת המשפט הישראלית. אתם זקוקים למדריך שיכול להסביר את התוצאות הפונקציונליות של המקרה שלכם בכנות, ללא הגזמה או הבטחות שווא. במשרד עורכי הדין סאליור בן חמו, אנו מתמקדים במתן התובנה המוסדית העמוקה הנדרשת לניווט בדינמיקה משפחתית מורכבת זו. אנו מאמינים במתן בהירות לפני שאתם מתחייבים למסלול משפטי ספציפי, ומבטיחים שתבינו את הסיכונים וההזדמנויות בכל שלב.

הצעדים הבאים: הגנה על זכויותיכם ההוריות

התערבות משפטית מוקדמת היא הדרך היעילה ביותר למנוע ממעבר חד-צדדי להפוך למציאות קבועה. אם אתם חושדים שבן/בת זוגכם לשעבר מתכננים מעבר, או אם הם כבר עברו דירה ללא הסכמתכם, פעולה מהירה חיונית לשמירה על הסטטוס קוו. כדי ללמוד עוד על האופן שבו המערכת הישראלית מטפלת בעניינים רגישים אלה, אנו מזמינים אתכם לחקור את המשאבים החינוכיים בערוץ היוטיוב שלנו, @SaliorLaw. הבנת זכויותיכם היום מבטיחה שתוכלו להגן על הקשר שלכם לילדכם מחר.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ חסוי.

צרו קשר עם Salior Law לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

הבטחת עתיד משפחתכם בישראל

ההחלטה לעבור דירה לעיתים רחוקות פשוטה, במיוחד כאשר היא משפיעה על האיזון העדין של שגרת חיים מבוססת של ילד. כפי שחקרנו במדריך זה, התשובה המשפטית לשאלה האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל נשענת על עקרון ההסכמה ההדדית וטובת הילד. בין אם אתם ההורה המבקש לעבור דירה להתחלה חדשה ובין אם אתם ההורה הנשאר מאחור כדי להגן על הקשר שלכם, מדריך מנוסה חיוני. במשרד עורכי הדין סאליור בן חמו, אנו מתמקדים במתן הבהירות הדרושה לניווט במעברים אלה ללא סכסוך מיותר. על ידי הבנת ציפיות בית המשפט ותפקיד האפוטרופוס הטבעי, תוכלו לקבל החלטות מושכלות המעניקות עדיפות ליציבות ארוכת הטווח של ילדכם.

ניווט במערכת בית המשפט לענייני משפחה בישראל דורש גישה שיטתית והבנה של הניואנסים התרבותיים המשפיעים על פסקי דין שיפוטיים. התערבות משפטית מוקדמת היא לעיתים קרובות המפתח לשמירה על הסטטוס קוו ולהבטחת הגנה על זכויותיכם ההוריות לאורך כל התהליך. מטרתנו היא לספק לכם הדרכה כנה ומציאותית כדי שתוכלו להתמקד במה שחשוב ביותר: רווחתו הרגשית והפיזית של ילדכם.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ חסוי.

צרו קשר עם Salior Law לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

שאלות נפוצות

האם בן/בת זוגי לשעבר יכול/ה להעביר את ילדנו לעיר אחרת ללא הסכמתי?

לא, בן/בת זוגכם לשעבר אינו יכול/ה להעביר את ילדכם לעיר אחרת באופן חוקי ללא הסכמתכם בכתב או צו בית משפט. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הם אפוטרופסים טבעיים עם זכות שווה לקבוע את מקום מגורי הילד. אם אתם תוהים, האם הגרוש/ה שלי יכול/ה להעביר את ילדי לעיר אחרת בישראל באופן חד-צדדי, החוק נועד למנוע שינויים כאלה כדי להגן על יציבות הילד ועל זכויותיכם ההוריות.

כמה רחוק יכול הורה לעבור עם ילד ללא צו בית משפט בישראל?

ישראל אינה מגדירה מרחק ספציפי בקילומטרים המפעיל הפרה משפטית. במקום זאת, בית המשפט מתמקד בשאלה האם המעבר משבש באופן משמעותי את חיי הילד או את לוח הזמנים ההורי הקיים. מעבר בתוך אותו מחוז בית ספר מקובל בדרך כלל; עם זאת, כל שינוי הדורש בית ספר חדש או הופך את הסדרי הראייה באמצע השבוע לבלתי אפשריים דורש הסכמה פורמלית מהאפוטרופוס השני.

מה קורה אם אני מעביר/ה את ילדי ללא רשות ההורה השני?

העברת ילד ללא רשות יכולה להיחשב כהפרה של חובות אפוטרופסות או אף כחטיפה פנימית. ההורה הנשאר מאחור יכול להגיש בקשת חירום לבית המשפט לענייני משפחה כדי להחזיר את הילד באופן מיידי לעיר המקורית שלו. מעבר להחזרה המיידית, בית המשפט עשוי לראות במעבר חד-צדדי סימן לחוסר התאמה הורית, מה שעלול להשפיע לרעה על זכויות המשמורת העתידיות שלכם ולהוביל לסנקציות כספיות.

האם מעבר לעיר אחרת משפיע על תשלומי מזונות ילדים בישראל?

כן, מעבר משמעותי לעיתים קרובות מפעיל בדיקה מחודשת של מזונות ילדים, הידועים כ”מזונות”. אם ההגירה מגדילה את זמן הנסיעה והעלויות עבור ההורה שאינו עובר דירה, בית המשפט עשוי להפחית את סכום המזונות החודשי כדי לקזז הוצאות חדשות אלה. זה מבטיח שהנטל הכלכלי של המעבר לא ימנע מההורה הנשאר מאחור לשמור על נוכחות עקבית בחיי הילד למרות המרחק החדש.

מאמר מאת

Salior Ben Hamou Adv עו"ד סאליאור בן חמו

סאליור בן חמו היא עורכת דין ישראלית בעלת שילוב נדיר של ניסיון מוסדי עמוק בתוך מערכת בתי המשפט בישראל וייצוג משפטי מעשי ללקוחות פרטיים.

לפני כניסתה למגזר הפרטי, סאליור בן חמו בילתה 15 שנים בתפקידי ניהול בבית המשפט המחוזי בישראל, שם הייתה מעורבת ישירות בניהול ובטיפול באלפי תיקים משפטיים במגוון רחב של נושאים.

ניסיון זה העניק לה הבנה יוצאת דופן של:

כיצד בתי המשפט בישראל פועלים בפועל
נהלים שיפוטיים וזרימת תיקים
ציפיות בית המשפט, לוחות זמנים ודינמיקת קבלת החלטות
המציאות שמאחורי דיונים, הגשות ותהליכים בירוקרטיים
מאז 2020, סאליור בן חמו עוסקת בעריכת דין ומייצגת לקוחות באופן ישיר, תוך התמקדות בנושאים המשפיעים בדרך כלל על עולים, תושבים זרים ומשפחות בינלאומיות בישראל.

הפרקטיקה של סאליור בן חמו מתאימה במיוחד ללקוחות אשר:

חדשים בישראל או אינם מכירים את הבירוקרטיה הישראלית
מצפים לתקשורת ברורה ושקיפות
זקוקים לתמיכה משפטית המצטלבת עם חיי היומיום, מעמד הגירה או ענייני משפחה
מעדיפים שירות מקצועי המותאם לסטנדרטים בינלאומיים
היא מספקת ייצוג משפטי בתחומים הבאים:

דיני משפחה, כולל גירושין, משמורת והסדרי הורות
ענייני הגירה ומעמד חוקי בישראל
מימוש זכויות ועניינים מנהליים מול רשויות ישראל