הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל: מדריך משפטי (2026)

אתם מבינים סוף סוף שההורה הקשיש שלכם זקוק לתמיכה במשרה מלאה, אך ברגע שאתם מתחילים לבדוק את הניירת, אתם מגלים שאתם לא רק שוכרים עזרה. אתם הופכים למעסיקים בינלאומיים הכפופים לחוקי עבודה ישראליים מחמירים ולבירוקרטיה ממוקדת עברית שיכולה להרגיש מכריעה. הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל כרוכה ביותר מסתם טיסה; היא דורשת ניווט בזכאות לביטוח לאומי ובתקנות ויזה מורכבות הנושאות סיכונים משפטיים משמעותיים אם מטופלות באופן שגוי.

אנו מבינים שמדובר בהחלטה אישית עמוקה שאין לקבור אותה תחת שכבות של בירוקרטיה מבלבלת. מגיע לכם להתמקד ברווחת הוריכם במקום לדאוג לתאריכי תפוגה של ויזות או לחשש מתביעות עבודה פוטנציאליות. מטרתנו היא לעזור לכם לנהל את היתרי העסקה אלה ואת החובות המשפטיות בבהירות ובביטחון.

במדריך זה, אנו מספקים מפת דרכים ברורה לתהליך ההיתרים לשנת 2026, מסבירים את חובותיכם הפיננסיות הספציפיות כמעסיקים, ומציעים את התובנות הדרושות כדי להבטיח את הטיפול בהוריכם מבלי לפגוע במעמדכם המשפטי.

דרישות היתר להבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל (היתר העסקה)

המכשול המשפטי הראשון בהבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל הוא קבלת “היתר העסקה”. זהו רישיון העסקה ספציפי המונפק על ידי רשות האוכלוסין וההגירה (PIBA). חשוב להבין שהיתר זה מונפק ישירות לאדם הקשיש הזקוק לטיפול, ולא לילדיו או לבני משפחה אחרים. הבחנה משפטית זו משמעותה שההורה הוא המעסיק הרשמי, גם אם בני המשפחה מטפלים במשימות האדמיניסטרטיביות ובניהול הפיננסי.

קחו לדוגמה את שרה, אזרחית זרה המתגוררת בניו יורק, שאביה בתל אביב החל להתקשות במשימות יומיומיות לאחר הליך רפואי. שרה הניחה שהיא יכולה להגיש בקשה להיתר על שמה כדי לפשט את העניינים, אך החוק הישראלי דורש שהאב יהיה בעל ההיתר. זה מבטיח שהמעמד החוקי של המטפל/ת קשור ישירות לאדם המקבל את הטיפול, ושומר על קו אחריות ברור בתוך מערכת ההגירה הישראלית.

המדינה מעניקה היתרים אלה על בסיס צורך פיזי או קוגניטיבי. בעוד שרוב ההיתרים מונפקים לאלה המתגוררים בבתים פרטיים, הזכאות יכולה להשתנות אם הורה עובר לדיור מוגן. אם המוסד מסווג כמחלקה סיעודית על ידי משרד הבריאות, המדינה עשויה לקבוע כי צוות המוסד מספיק, מה שעלול לסבך את האישור לעובד/ת זר/ה פרטי/ת נוסף/ת.

מבחן התלות (ADL) מוסבר

כדי להיות זכאים להיתר, הוריכם חייבים לעבור הערכת תלות הנערכת על ידי בודק/ת של ביטוח לאומי. ביקור זה מודד “פעולות יומיומיות” (ADL). הבודק/ת מעריך/ה משימות פיזיות ספציפיות כגון ניידות בתוך הבית, התלבשות, רחצה, אכילה וניהול היגיינה אישית. הם גם מעריכים את הצורך בפיקוח מתמיד, במיוחד במקרים של דמנציה או ירידות קוגניטיביות אחרות שעלולות להוות סיכון בטיחותי.

ההכנה להערכה זו חיונית. לעיתים קרובות מועיל שבן משפחה יהיה נוכח כדי להסביר את הקשיים היומיומיים של ההורה. ודאו שהבודק/ת מבין/ה את מציאות “היום הגרוע ביותר” של ההורה ולא רגע שבו הוא/היא עשוי/ה לנסות להיראות עצמאי/ת יותר ממה שהוא/היא באמת. שיקוף מדויק של צרכיהם היומיומיים הוא הדרך היחידה להבטיח את ההיתר הנדרש מהרשויות.

זכאות למי שאינם אזרחים ולעולים חדשים

עבור משפחות בינלאומיות, שאלה נפוצה היא האם הורה שאינו אזרח עדיין יכול להיות זכאי. באופן כללי, האדם הזקוק לטיפול חייב להיות תושב ישראל. אם הוריכם נמצאים עם ויזת B/1 או A/2, ייתכן שהם לא יהיו זכאים אוטומטית לסובסידיות סיעוד במימון המדינה, גם אם יקבלו היתר להעסיק עובד/ת. הבחנה זו חיונית; ההיתר מאפשר את ההעסקה, אך הוא אינו מבטיח שהמדינה תשלם עבור השירותים.

הבנת מעמדם המשפטי של הוריכם בישראל היא צעד ראשון קריטי. בעוד שלעולים חדשים יש זכויות מיידיות, אלה עם ויזות זמניות זקוקים לעיתים קרובות לגישה משפטית מותאמת יותר. הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל בהצלחה דורשת התאמת צרכים רפואיים אלה למעמד ההגירה שלהם מוקדם כדי למנוע עיכובים יקרים או דחיות ויזה. תוכלו למצוא הנחיות מפורטות יותר על ניואנסים אלה של הגירה בערוץ היוטיוב של Salior Law (@SaliorLaw).

תהליך 5 השלבים להבאת או העסקת מטפל/ת

לאחר שהבטחתם את ההיתר הראשוני, מתחילה העבודה המעשית של ההעסקה. זה אינו הסכם לחיצת יד פשוט; זהו הליך מוסדר בן חמישה שלבים. ראשית, עליכם לסיים את הליך היתר ההעסקה מול משרד הפנים. זה מאשר את זכות הוריכם להעסיק. שנית, תצטרכו להירשם בסוכנות השמה מורשית, המכונה תאגיד. שלישית, אתם מחליטים אם להביא עובד/ת חדש/ה מחו”ל או להעסיק מישהו/י שכבר נמצא/ת בארץ. רביעית, ויזת העבודה B/1 חייבת להיות מונפקת או מועברת. לבסוף, עליכם לחתום על חוזה כתוב העומד בכל תקני העבודה הישראליים. לפירוט מקיף של דרישות אלה, תוכלו לעיין במדריך הרשמי להעסקת מטפל/ת זר/ה.

הבאת מטפל/ת מחו”ל לעומת העסקה מקומית

בחירת מקור המטפל/ת שלכם היא החלטה חשובה. הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל ממדינות כמו הפיליפינים, הודו או מזרח אירופה מספקת לעיתים קרובות יותר יציבות. עובדים/ות אלה מגיעים/ות במיוחד עבור הוריכם ובדרך כלל מחויבים/ות לטווח ארוך. עם זאת, התהליך אורך זמן רב יותר וכרוך בעלויות ראשוניות גבוהות יותר, כגון סידורי טיסה ודמי ויזה. העסקה מקומית מהירה יותר, אך אתם עלולים להתמודד עם בעיית “הדלת המסתובבת”. חלק מהמטפלים/ות שכבר נמצאים/ות בישראל עשויים/ות לעזוב במהירות אם ימצאו מיקום מועדף או דינמיקה משפחתית שונה. אם אתם מעסיקים/ות מקומית, עליכם לוודא שהעברה חוקית בין סוכנויות הושלמה תוך 90 יום כדי לשמור על תוקף מעמדם/ן.

תפקיד תאגיד ההשמה

בישראל, אינכם יכולים להעסיק מטפל/ת זר/ה באופן חוקי ללא סוכנות רשומה. סוכנויות אלה משמשות כגשר בין המשפחה למדינה. הן מטפלות בנטל הכבד של עיבוד הוויזות ומפקחות על רווחת המטפל/ת באמצעות ביקורי עובד/ת סוציאלי/ת חובה. סוכנות מורשית מוגבלת לדמי השמה חד פעמיים של 2,500 ש”ח בשנת 2026. היזהרו מכל סוכנות שמבקשת תשלומים “מתחת לשולחן” או שאינה מספקת חוזה ברור ומתורגם. אם התהליך מרגיש מזורז או מבלבל, לעיתים קרובות מומלץ לפנות לבדיקה משפטית של הניירת לפני החתימה.

הוויזה עצמה תקפה בדרך כלל לשנה אחת וניתנת לחידוש מדי שנה למשך עד 63 חודשים. לאחר תקופה זו, נדרשים היתרים הומניטריים מיוחדים כדי להאריך את השהייה. הבטחת תוקף ויזת B/1 היא באחריותכם כמעסיקים/ות. כל פקיעת תוקף של הוויזה עלולה להוביל לקנסות כבדים ואף לאחריות פלילית למשפחה. שמירה על סדר לאורך חמשת השלבים הללו היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהוריכם יקבלו טיפול ללא הפרעה.

ניווט בביטוח לאומי וחוק הסיעוד

בעוד שהיתר ממשרד הפנים מאפשר לכם להעסיק באופן חוקי, ביטוח לאומי קובע את רמת התמיכה הפיננסית שהוריכם יקבלו. חוק הסיעוד הוא המסגרת שנועדה לעזור למשפחות לנהל את העלויות של הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל. אתם יכולים לבחור לקבל הטבה זו כשעות שירות באמצעות סוכנות או כתשלום מזומן ישיר. אפשרות מזומן זו, המכונה תוכנית “מטפל/ת בבית”, מאפשרת לכם לקבל כספים ישירות לחשבון הבנק של הוריכם כדי לעזור לכסות את שכר העובד/ת החודשי.

אל לכם להניח שהוריכם זכאים אוטומטית לסובסידיה המקסימלית. ביטוח לאומי מיישם מבחן הכנסה קפדני המתחשב בהכנסה גלובלית, כולל פנסיות זרות או תשלומי ביטוח לאומי מארה”ב, בריטניה או ממקומות אחרים. בשנת 2026, אם הכנסת הוריכם עולה על הסף שנקבע, סכום ההטבה יורד בחצי. לדוגמה, קצבת מזומן מלאה ברמה 1 של 1,659 ש”ח יורדת ל-829 ש”ח אם מבחן ההכנסה אינו עומד בתנאים. זה הופך תכנון פיננסי מוקדם לחיוני עבור משפחות בינלאומיות שעשויות להיות להן מספר מקורות הכנסה מחוץ לישראל.

חישוב סובסידיות ועלויות מכיסכם

המדינה מסווגת צרכים לשש רמות תלות. בעוד שרמה 6 מייצגת את הצורך הגבוה ביותר, אפילו סובסידיות אלה מכסות לעיתים רחוקות את העלות הכוללת של טיפול 24/7. עם שכר המינימום החודשי בישראל שנקבע על 6,443.85 ש”ח נכון לאפריל 2026, משפחות חייבות להיות מוכנות לגשר על פער פיננסי משמעותי. התקציב שלכם חייב לכלול את “חלק המעסיק” מהשכר, הכולל את השכר החודשי הנותר בתוספת הפרשות חובה לקרנות פנסיה ופיצויים. תצטרכו גם לקחת בחשבון עלויות שנתיות כמו דמי הבראה ופרמיות ביטוח בריאות פרטי, הנעות בדרך כלל בין 2,800 ל-3,500 ש”ח בשנה.

ערעור על החלטות ביטוח לאומי

אם הערכת התלות מביאה לדחייה או לרמה נמוכה יותר ממה שהוריכם דורשים, יש לכם זכות לערער על הממצא. לוח הזמנים להגשת ערעור הוא בדרך כלל 90 יום ממועד ההחלטה. הצלחה בערעורים אלה תלויה לעיתים קרובות באיכות התיעוד הרפואי. בודקי/ות ביטוח לאומי מעדיפים/ות הערכות עדכניות ממומחים/ות ישראלים/ות על פני רישומים ישנים מחו”ל. אם אתם מאמינים/ות שההערכה לא שיקפה במדויק את הקשיים היומיומיים של הוריכם, פנייה לייצוג משפטי בבית הדין לעבודה יכולה להיות צעד חיוני בהבטחת קבלת מלוא ההטבות המגיעות להוריכם על פי החוק הישראלי.

החובות המשפטיות שלך כמעסיק/ה בישראל

כאשר אתם מתחילים את תהליך הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל, אתם נכנסים לתפקיד של מעסיק/ה חוקי/ת על פי דיני העבודה הישראליים. מעמד זה מגיע עם אחריות קפדנית החורגת הרבה מעבר לתשלום שכר חודשי. בישראל, עובדים/ות זרים/ות זכאים/ות לאותן זכויות עבודה מגן כמו אזרחים/ות ישראלים/ות. אי תיעוד נכון של הטבות אלה הוא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכך שמשפחות מתמודדות עם תביעות עבודה יקרות שנים מאוחר יותר. עליכם לשלם לפחות את שכר המינימום החודשי, העומד על 6,443.85 ש”ח נכון לאפריל 2026. בעוד שאתם יכולים לנכות סכומים ספציפיים עבור דיור ושירותים, ניכויים אלה מוגבלים בחוק בהתבסס על האזור שבו הוריכם מתגוררים.

מעבר לשכר הבסיס, עליכם לספק תקופת מנוחה שבועית של 25 שעות רצופות. אם המטפל/ת עובד/ת בזמן זה, הוא/היא זכאי/ת ל-150% משכרו/ה הרגיל/ה. עליכם גם לעקוב אחר ימי חופשה שנתיים ודמי הבראה, שהופכים לחובה לאחר שנת העסקה הראשונה. שמירה על יומן מפורט של שעות ותשלומים אינה רק ארגון טוב; זו ההגנה העיקרית שלכם מפני תביעות משפטיות עתידיות. כל שינוי בתנאי העבודה צריך לבוא לידי ביטוי בחוזה העסקה מעודכן כדי לשמור על שקיפות.

קרן הפנסיה ופיצויי הפיטורים החובה

לאחר שישה חודשי עבודה, אתם נדרשים חוקית להפריש לקרן פנסיה ופיצויים עבור המטפל/ת. עליכם להפריש 6.5% מהשכר לפנסיה ו-6% לרכיב הפיצויים. פיצויים הם תשלום פיצויי פיטורים חובה שמעסיק/ה חייב/ת לספק לעובד/ת עם סיום העסקתו/ה, המחושב לעיתים קרובות על בסיס משך השירות. מומלץ מאוד להקים חשבון בנק ייעודי כדי להפריש כספים אלה מדי חודש, כך שלא תיתקלו בחשבון גדול כאשר ההעסקה מסתיימת. גם אם מטפל/ת מתפטר/ת, הוא/היא עדיין עשוי/ה להיות זכאי/ת לכספים אלה בתנאים ספציפיים הקשורים לבריאות ההורה או למצב המגורים.

ביטוח בריאות ותקני דיור

יש לכם חובה בלתי ניתנת למשא ומתן לספק ולשלם עבור ביטוח בריאות פרטי לעובד/ת. פרמיות שנתיות בשנת 2026 נעות בדרך כלל בין 2,800 ל-3,500 ש”ח. בנוסף, החוק דורש מכם לספק “דיור הולם”, הכולל חדר פרטי הניתן לנעילה עם חימום, תאורה ואוורור נאותים. כאשר מגיע הזמן לסיים את יחסי העבודה, עליכם לספק הודעה בכתב על תקופת הודעה מוקדמת וכן הסדר “סיום שירות” סופי הכולל ימי חופשה או הבראה שלא שולמו. כדי לוודא שנוהלי ההעסקה שלכם עומדים בתקנים אלה, חיוני להתייעץ עם מומחה משפטי בדיני עבודה ישראליים.

קבלת בהירות לפני התחייבות: כיצד משרד עורכי דין סליור בן חמו מסייע

הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל היא משימה משמעותית המשלבת דיני משפחה עם תקנות הגירה ועבודה. בעוד שהשלבים עשויים להיראות פשוטים על הנייר, המציאות של אינטראקציה עם משרד הפנים וביטוח לאומי מורכבת לעיתים קרובות מהצפוי. עבור משפחות דוברות אנגלית, מחסום השפה וההבדלים התרבותיים במערכת המשפט הישראלית עלולים להוביל לאי הבנות הגורמות לדחיות ויזה או לקנסות כספיים. משרד עורכי דין סליור בן חמו מגשר על פער זה על ידי מתן הדרכה ברורה ונגישה המתרגמת את הבירוקרטיה ממוקדת העברית למפת דרכים שתוכלו לסמוך עליה.

משרדנו מתמחה בטיפול במורכבויות חוצות הגבולות שמשפחות בינלאומיות מתמודדות איתן. אנו מתמקדים בהבטחת הגנה משפטית למשפחתכם מפני תביעות עבודה והפרות ויזה שנדונו קודם לכן. בין אם מדובר בניסוח חוזה העסקה תואם או בניהול הניואנסים של מעמד התושבות הייחודי של הורה, אנו מספקים את התמיכה השיטתית הדרושה להבטחת שקט נפשי. הגישה שלנו מבוססת על שקיפות ותוצאות ריאליות, תוך הכרה בלחץ שאתגרי בירוקרטיה אלה מפעילים על המשפחה.

מדוע משפחות בינלאומיות זקוקות לייצוג מיוחד

מערכות המשפט והמנהל הישראליות פועלות עם היגיון פנימי משלהן. מדריך/ה בעל/ת ידע פנימי על אופן תפקוד משרד הפנים ובתי הדין הרבניים מעניק/ה לכם יתרון מובהק. זה נכון במיוחד למקרים מורכבים, כגון הבטחת היתרים מיוחדים להורים מעל גיל 90 או פתרון בעיות מעמד להורים שאינם עדיין אזרחים/ות. מצבים אלה דורשים לעיתים קרובות ערעורים הומניטריים או תמרונים משפטיים ספציפיים שאינם מכוסים במדריכים כלליים.

רבים מדוברי האנגלית מוצאים את הקצב של מערכת המשפט הישראלית אסרטיבי או מבלבל. משרד עורכי דין סליור בן חמו פועל כפרקליטכם/ן, ומבטיח שקולכם/ן יישמע תוך שמירה על טון רגוע ומקצועי. אנו מתמקדים בתועלת וביעילות של הייעוץ המשפטי הניתן, וממצבים את משפחתכם/ן להצלחה ארוכת טווח ולא לתיקונים זמניים. תמיכה מיוחדת זו לתושבים/ות זרים/ות היא חלק מרכזי בזהות ובמודל השירות של משרדנו, כפי שמפורט בעמוד אודות המשרד שלנו.

עשו את הצעד הראשון לקראת טיפול בטוח

תכנון מוקדם הוא הדרך היעילה ביותר למנוע משבר בריאותי שיאלץ אתכם לקבל החלטה חפוזה, שעלולה להיות יקרה. המתנה עד שהורה יהיה זקוק לעזרה מיידית מגבילה לעיתים קרובות את האפשרויות שלכם ומגבירה את הסיכון לביצוע טעות אדמיניסטרטיבית. על ידי הבנת המעמד הספציפי של הוריכם וחובותיכם כמעסיקים/ות כעת, תוכלו למנוע את הלחץ של עיכובים בירוקרטיים בעת הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל. אנו מלווים אתכם בכל שלב, ומבטיחים שתהיה לכם בהירות לפני קבלת התחייבויות גדולות.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ דיסקרטי.

צרו קשר עם Salior Law לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

הבטחת שקט נפשי לעתיד הוריכם

הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל בהצלחה היא תהליך רב-שכבתי הדורש יותר מסתם מציאת עזרה. הוא כרוך בהבטחת היתר העסקה הנכון, ניווט בסובסידיות מבוססות הכנסה של ביטוח לאומי, והקפדה על חוקי העבודה הישראליים כדי להגן על משפחתכם מפני תביעות עתידיות. על ידי הבנת שלבים אלה מוקדם, תוכלו להבטיח שהוריכם יקבלו את הטיפול המגיע להם בזמן שאתם נשארים בציות משפטי מלא.

ניווט בבירוקרטיה מורכבת זו לא חייב להיות מאמץ בודד. עם עשרות שנות ניסיון במערכת המשפט הישראלית, משרד עורכי דין סליור בן חמו מספק את המומחיות המיוחדת הדרושה למשפחות דוברות אנגלית ואזרחים/ות זרים/ות כדי לנהל את האתגרים חוצי הגבולות הללו. אנו מציעים הדרכה מעשית, מוכוונת תוצאות, שנועדה לפשט את דרישות הרשויות המקומיות ולספק לכם מפת דרכים ברורה. אינכם צריכים להתמודד עם משרד הפנים או בתי הדין לעבודה לבד. נקיטת צעדים יזומים אלה כעת מבטיחה שהוריכם בטוחים וכי האינטרסים של משפחתכם מוגנים.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ דיסקרטי עם משרד עורכי דין סליור בן חמו.

צרו קשר עם Salior Law לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

שאלות נפוצות

האם ניתן להעסיק מטפל/ת להורה הנמצא/ת בישראל עם ויזת תייר?

לא, באופן כללי אינכם יכולים להעסיק עובד/ת זר/ה עבור הורה המבקר/ת עם ויזת תייר. תהליך ההיתר דורש שהמעסיק/ה יהיה/תהיה תושב/ת ישראל בעל/ת מעמד חוקי מוכר. מכיוון שהערכת התלות והיתר ההעסקה הנובע ממנה קשורים לתושבות ישראלית, הורים עם ויזות מבקר/ת זמניות אינם עומדים/ות בקריטריונים הבסיסיים להבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל.

האם ייתכן ששני הורים יחלקו מטפל/ת זר/ה אחד/ת?

כן, שני הורים המתגוררים באותו משק בית יכולים לחלוק מטפל/ת אחד/ת. בדרך כלל, היתר ההעסקה מונפק על שם ההורה בעל/ת ציון התלות הגבוה יותר. בעוד שעובד/ת אחד/ת יכול/ה לסייע לשני ההורים, חוזה העבודה חייב להגדיר בבירור את היקף העבודה ולהבטיח שהמטפל/ת יקבל/תקבל פיצוי הוגן עבור העומס המוגבר בהתאם לתקני העבודה הישראליים.

מה קורה לוויזת המטפל/ת אם ההורה הקשיש נפטר/ת?

ויזת B/1 של מטפל/ת זר/ה קשורה למעסיק/ה הספציפי/ת שלו/ה, ולכן מעמדו/ה המשפטי/ת משתנה אם ההורה נפטר/ת. אם העובד/ת שהה/תה בישראל פחות מ-51 חודשים, יש לו/לה בדרך כלל חלון של 90 יום למצוא מעסיק/ה חדש/ה. אם הוא/היא שהה/תה בארץ 51 עד 63 חודשים, עליו/ה לרשום השמה זמנית תוך 30 יום כדי לשמור על מעמדו/ה החוקי/ת במדינה.

האם אני זקוק/ה לעורך/ת דין כדי לנהל את תהליך ההיתר והוויזה?

בעוד שאינכם נדרשים/ות חוקית לשכור עורך/ת דין, הנחיה מקצועית ממשרד עורכי דין סליור בן חמו מומלצת בחום למשפחות בינלאומיות. עורך/ת דין מבטיח/ה שכל החוזים תקינים מבחינה משפטית וכי מעמד התושבות הספציפי של הוריכם מטופל כהלכה על ידי משרד הפנים. תמיכה משפטית חיונית במיוחד כאשר הבאת מטפל/ת זר/ה להורה קשיש לישראל כרוכה בסוגיות מורכבות של מעמד הומניטרי או ערעורים על החלטות ביטוח לאומי.

מאמר מאת

Salior Ben Hamou Adv עו"ד סאליאור בן חמו

סליור בן חמו היא עורכת דין ישראלית בעלת שילוב נדיר של ניסיון מוסדי עמוק בתוך מערכת בתי המשפט בישראל וייצוג משפטי מעשי ללקוחות פרטיים. לפני כניסתה למגזר הפרטי, סליור בן חמו עבדה במשך 15 שנים כמנהלת בבית המשפט המחוזי בישראל, שם הייתה מעורבת ישירות בניהול וטיפול באלפי תיקים משפטיים במגוון רחב של נושאים. ניסיון זה העניק לה הבנה יוצאת דופן של: האופן שבו בתי המשפט בישראל מתפקדים בפועל, הליכים שיפוטיים וזרימת תיקים, ציפיות בית המשפט, לוחות זמנים ודינמיקת קבלת החלטות, המציאות שמאחורי דיונים, הגשות ותהליכים בירוקרטיים. מאז 2020, סליור בן חמו עוסקת בעריכת דין ומייצגת לקוחות באופן ישיר, תוך התמקדות בנושאים המשפיעים בדרך כלל על עולים, תושבים זרים ומשפחות בינלאומיות בישראל. הפרקטיקה של סליור בן חמו מתאימה במיוחד ללקוחות אשר: חדשים בישראל או אינם מכירים את הבירוקרטיה הישראלית, מצפים לתקשורת ברורה ושקיפות, דורשים תמיכה משפטית המצטלבת עם חיי היומיום, מעמד הגירה או ענייני משפחה, מעדיפים שירות מקצועי התואם סטנדרטים בינלאומיים. היא מספקת ייצוג משפטי ב: ענייני דיני משפחה, כולל גירושין, משמורת והסדרי הורות, סוגיות הגירה ומעמד חוקי בישראל, מימוש זכויות ועניינים מנהליים מול רשויות ישראל.