חלוקת רכוש בגירושין בישראל: המדריך לתושבי חוץ לחלוקת נכסים (2026)

מה אם בית המשפט שיחליט על עתידכם הכלכלי אינו זה שציפיתם לו, אלא בית דין דתי הפועל על פי חוקים שאינכם מבינים במלואם? חשבו על תושב חוץ כמו “דוד”, שעבר לתל אביב לתפקיד בהייטק רק כדי לגלות שחסכונותיו מלפני הנישואין נמצאים בסכנה מכיוון שהם שימשו לתשלום עבור הדירה המשותפת של המשפחה. עבור משפחות בינלאומיות רבות, הסיכוי לחלוקת רכוש בגירושין בישראל מרגיש כמו הימור בסיכון גבוה על רקע של בירוקרטיה לא מוכרת.

אינכם צריכים לנווט את המעבר הזה בחשכה. מדריך זה מספק את הבהירות המקצועית הדרושה לכם כדי להבין כיצד נכסים מחולקים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. נסביר את “מרוץ הסמכויות” בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, וכן את העדכונים לשנת 2026 בנוגע לאופציות הייטק ורכוש מלפני הנישואין. בסיום מאמר זה, יהיה לכם מפת דרכים ברורה להגנה על נכסיכם שאינם משותפים ולהשגת חלוקה הוגנת של הונכם המשותף לפני שתתחייבו לאסטרטגיה משפטית.

הבנת חלוקת רכוש בגירושין בישראל וחוק יחסי ממון

הבסיס לרוב הגירושין המודרניים בישראל הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973. אם נישאתם לאחר 1 בינואר 1974, חוק זה קובע כיצד יטופלו נכסיכם. זהו חוק אזרחי החל ללא קשר לשאלה אם תיקכם נשמע בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הפילוסופיה המרכזית היא שנישואין הם שותפות שוויונית. משמעות הדבר היא שהעושר שנוצר במהלך הנישואין שייך לשני הצדדים, ללא קשר לשם הרשום בחשבון הבנק או ברישיון הרכב.

עבור תושבי חוץ רבים, המונח “איזון משאבים” יכול להישמע כמו ז’רגון טכני. בפועל, הוא פשוט אומר שבית המשפט סוכם את שווי כל מה שהרווחתם או רכשתם מיום הנישואין. במקום לחלק כל פריט פיזי בנפרד, החוק בוחן את השווי הכולל של העושר המשותף ומבטיח שכל אחד מבני הזוג יקבל חלק שווה מאותו שווי כספי. הבנת עיקרון זה היא הצעד הראשון לקראת חלוקת רכוש הוגנת בגירושין בישראל.

כדי לראות מושגים אלה מוסברים בפירוט על ידי איש מקצוע משפטי, תוכלו למצוא שפע של תוכן חינוכי בערוץ היוטיוב של Salior Law, המתמקד בניווט במערכת המשפט הישראלית לדוברי אנגלית.

החוק הישראלי מבחין בבירור בין מה שבבעלותכם המשותפת לבין מה שנשאר שלכם בלבד. באופן כללי, “רכוש נפרד” כולל נכסים שהיו בבעלותכם לפני הנישואין, ירושות שקיבלתם, או מתנות שניתנו לכם באופן ספציפי. כל השאר, משכרכם החודשי ועד לתשלומי הפנסיה שלכם ובית המגורים המשפחתי, נחשב ל”רכוש משותף” הנתון לחלוקה. עם זאת, אם כספים נפרדים עורבבו בחשבונות משותפים או שימשו לתשלום משכנתא משותפת, מעמדם ה”נפרד” עלול להיות מוטל בספק.

מתי מתרחשת חלוקת רכוש בפועל?

בעוד שהחלוקה בפועל של הכספים מתרחשת בדרך כלל כאשר הנישואין מסתיימים רשמית, ההליך המשפטי מתחיל לעיתים קרובות הרבה קודם לכן. בית המשפט חייב לקבוע תחילה “מועד קרע”. זוהי נקודת הזמן הספציפית שבה הפסקתם לתפקד כיחידה כלכלית אחת. כל כסף שנצבר או נכסים שנרכשו לאחר תאריך זה נשארים בדרך כלל אצל הפרט שרכש אותם. איזון משאבים הוא המנגנון המשפטי להשוואת שווי העושר המשותף.

חזקת השוויון

מערכת המשפט בישראל מקיימת חזקה חזקה של חלוקה של 50/50. אין זה משנה אם אחד מבני הזוג נשאר בבית לגדל ילדים בזמן שהשני בנה קריירה בהייטק. החוק רואה בתרומה הביתית שוות ערך לתרומה הכלכלית. אמנם ישנם מקרים חריגים נדירים שבהם בית משפט עשוי לסטות מחלוקה שווה זו, כגון מקרים של חוסר תום לב כלכלי קיצוני או הסתרת נכסים, אך אלה נדירים מאוד. קבלת הדרכה נכונה חיונית כדי להבטיח שזכויותיכם מוגנות במהלך תהליך זה. תוכלו ללמוד עוד על אופן פעולת הייעוץ המשפטי בתרחישים אלה על ידי הבנת ייצוג בדיני משפחה בישראל.

מרוץ הסמכויות: בית משפט לענייני משפחה מול בית דין רבני

לישראל נוף משפטי ייחודי שבו שתי מערכות בתי משפט נפרדות מוסמכות לטפל בגירושין שלכם. בית המשפט האזרחי לענייני משפחה פועל על פי חוק חילוני, בעוד שבית הדין הרבני פועל על פי ההלכה היהודית. מערכת כפולה זו יוצרת את מה שנקרא “מרוץ הסמכויות”. מכיוון ששני בתי המשפט יכולים תיאורטית לפסוק בענייני הכספים שלכם, בן הזוג שמגיש ראשון בדרך כלל קובע איזה בית משפט ישמע את התיק ויחליט על חלוקת רכוש בגירושין בישראל.

ה”מרוץ” הזה הוא רגע אסטרטגי קריטי. אם אחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני ו”כורך” את תביעות הרכוש לאותה תביעה, בית דין זה רוכש סמכות שיפוט בלעדית על הנכסים. עם זאת, כריכה זו חייבת להיעשות ב”תום לב”. משמעות הדבר היא שההגשה חייבת להיות כנה ולכלול מספיק פרטים כדי להראות לבית הדין שאתם באמת מתכוונים ליישב את כל העניינים באותו פורום. אם בית דין ימצא שההגשה הייתה רק מהלך טקטי לחסום את בן הזוג השני, הוא עשוי לסרב לדון בתיק הרכוש.

תושבי חוץ רבים חוששים ממערכת בתי הדין הרבניים, מתוך הנחה שהיא מעדיפה אוטומטית את הבעל בענייני כספים. זוהי תפיסה מוטעית נפוצה. בעוד שההליכים שונים, בתי הדין הרבניים עדיין כפופים לחוק יחסי ממון מ-1973 בנוגע לחלוקה שווה של נכסים משותפים. ההבדלים טמונים לעיתים קרובות באופן שבו הם רואים חובות דתיות ספציפיות, כגון תשלום הכתובה, אשר לעיתים ניתן לקזז אותו כנגד חלוקת הרכוש הסופית.

הגשה אסטרטגית של תביעות רכוש

בחירת בית המשפט הנכון תלויה במידה רבה בתיק הנכסים הספציפי שלכם. אם יש לכם החזקות בינלאומיות מורכבות או אופציות מניות בהייטק, הניסיון של בית המשפט לענייני משפחה עם מכשירים פיננסיים מודרניים עשוי להוות יתרון. לעומת זאת, ישנם המגלים שמערכת בית הדין הרבני יעילה יותר לסוגי הסדרים ספציפיים. עבודה עם עורך דין מומחה לדיני משפחה בישראל יכולה לעזור לכם לתכנן איזה פורום מתאים ביותר למטרותיכם לפני שתנקטו בצעד הראשון.

הבדלים פרוצדורליים שעליכם לדעת

בית המשפט לענייני משפחה פועל על פי כללי ראיות חילוניים ולעיתים קרובות מתנהל בקצב שונה ממערכת בית הדין הרבני. שני בתי המשפט משתמשים ברואי חשבון ושמאים שמונו על ידי בית המשפט כדי להעריך עסקים, פנסיות ונדל”ן. עם זאת, בית הדין הרבני עשוי לשים דגש רב יותר על התנהגות הצדדים במהלך הנישואין, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה מתמקד אך ורק בעובדות הכלכליות. אם אינכם בטוחים איזה בית משפט מתאים למצבכם, מומלץ לשוחח עם איש מקצוע כדי להבין את האפשרויות שלכם.

מה נחשב לרכוש משותף? (איזון נכסים)

בגירושין בישראל, “קופת” הנכסים רחבה הרבה יותר מסתם הכסף בחשבון העו”ש המשותף שלכם. על פי עקרון איזון המשאבים, כמעט כל דבר בעל ערך שנצבר במהלך הנישואין נתון לדיון. גם נכסים המוחזקים על שם אחד מבני הזוג בלבד נחשבים לעיתים קרובות לרכוש משותף אם נרכשו במהלך השנים שבהן הייתם יחד. רשת רחבה זו מבטיחה ששני בני הזוג יעזבו את הנישואין עם התחלה הוגנת, ללא קשר למי היה המפרנס העיקרי.

בית המגורים המשפחתי, המכונה לעיתים קרובות “הדירה”, הוא בדרך כלל הנכס המשמעותי ביותר עבור תושבי חוץ ועולים. אם הבית נרכש במהלך הנישואין, הוא מחולק בדרך כלל 50/50. התחייבויות המשכנתא משותפות גם הן, כלומר החוב מנוכה משווי הבית לפני חלוקת ההון העצמי הנותר. אינטרסים עסקיים מטופלים בבדיקה דומה. אם אתם או בן זוגכם מחזיקים במניות בחברה פרטית או בעסק משפחתי, בית המשפט ימנה רואה חשבון מומחה כדי לקבוע את שווי השוק ההוגן שלו כדי שיוכל להיכלל בחלוקת רכוש בגירושין בישראל הסופית.

בתי המשפט בישראל מכירים גם ב”הון אנושי” כנכס בר חלוקה. זה כולל:

• מוניטין מקצועי שנבנה במהלך הנישואין.
• עליות משמעותיות בכושר ההשתכרות, כגון תואר ברפואה או משפטים שהושג במהלך הנישואין.
• קניין רוחני ופטנטים.
• נכסים דיגיטליים, כולל מטבעות קריפטוגרפיים ו-NFTs.

פנסיות, ביטוח לאומי ועושר בלתי מוחשי

חוק חלוקת חיסכון פנסיוני מ-2014 שינה באופן מהותי את אופן הטיפול בעושר פנסיוני. במקום להמתין שנים עד שבן זוג יפרוש, בית המשפט יכול כעת לרשום את זכויות בן הזוג שאינו חבר בקרן ישירות בקרן הפנסיה. עבור אלה במגזר הטכנולוגי המשגשג של ישראל, תקנות 2026 מציעות הנחיות ספציפיות להערכת יחידות מניות חסומות (RSUs) ואופציות מניות. אלה נתפסים כפיצוי על עבודה שבוצעה במהלך הנישואין, גם אם הם אינם מבשילים עד לאחר סיום הגירושין.

חובות והתחייבויות

כפי שאתם חולקים בעושר, אתם בדרך כלל חולקים גם בהתחייבויות. זה כולל משכנתאות משותפות, הלוואות רכב וחובות משק בית. עם זאת, אינכם אחראים בדרך כלל לחובות “אישיים” שבן זוגכם צבר עבור פעילויות שלא הועילו ליחידה המשפחתית, כגון חובות הימורים או כישלונות עסקיים פרטיים שלא אישרתם. ניהול מוצלח של ניואנסים אלה הוא חלק קריטי מחלוקת נכסים בגירושין בישראל. אם בית המשפט ימצא ראיות ל”הברחת נכסים” או הסתרת עושר בחשבונות בנק בחו”ל, יש לו סמכות לפסוק לבן הזוג השני חלק גדול יותר מהרכוש המקומי הנותר כדי לאזן את המאזניים.

טיפול בנכסים בינלאומיים והסכמי ממון

עבור עולים ותושבי חוץ רבים, העושר אינו מוגבל למדינה אחת. ייתכן שיש לכם נכס להשכרה בלונדון, 401(k) בארצות הברית, או חשבונות חיסכון במטבעות מרובים. כאשר אתם חיים בישראל, בתי המשפט המקומיים תובעים בדרך כלל סמכות שיפוט על עזבונכם הגלובלי. משמעות הדבר היא שחלוקת רכוש בגירושין בישראל כרוכה לעיתים קרובות בחישוב מורכב של נכסים הממוקמים אלפי קילומטרים משם. מטרת בית המשפט היא להשיג איזון שווה, מה שעשוי להיות כרוך בפסיקת חלק גדול יותר מנכסי ישראל לבן זוג אחד כדי לקזז את שווי הרכוש המוחזק בחו”ל.

ניהול החזקות בינלאומיות אלה מציב אתגרים מעשיים משמעותיים. הערכת שווי בית בשוק זר דורשת מומחים מיוחדים המבינים הערכות שווי מקומיות והשלכות מס. לעיתים, בן זוג עשוי להעלות את טענת “פורום לא נאות” (Forum Non Conveniens). זוהי טענה משפטית לפיה בית משפט במדינה אחרת מתאים יותר להחליט על נכס ספציפי, כגון עסק משפחתי באירופה. שופטים ישראלים שוקלים בקפידה טענות אלה מול הצורך בהסדר יחיד ומקיף המספק לשני הצדדים סגירה פיננסית.

הסכמי ממון זרים דורשים גם הם בדיקה קפדנית. העובדה שהסכם היה תקף במדינת מולדתכם אינה אומרת שהוא אכיף אוטומטית בישראל. כדי להיות מחייב כאן, הסכם ממון חייב לעמוד בסטנדרטים משפטיים ישראליים ספציפיים, אשר לעיתים קרובות כוללים אישור רשמי על ידי שופט או נוטריון. אם אתם מודאגים לגבי אופן הטיפול בהחזקותיכם הבינלאומיות, חיוני לבקש ייעוץ דיסקרטי כדי לדון בתיק הנכסים הספציפי שלכם.

הגנה על הון מלפני הנישואין

אחת החרדות הנפוצות ביותר עבור תושבי חוץ היא “מלכודת הערבוב”. על פי החוק הישראלי, רכוש שהיה בבעלותכם לפני הנישואין הוא טכנית שלכם. עם זאת, אם אתם משתמשים בכסף “נפרד” כדי לשלם משכנתא משותפת או מפקידים ירושה לחשבון בנק משותף, נכס זה עלול לאבד את מעמדו המוגן. עם הזמן, הקווים בין מה שהבאתם לנישואין לבין מה שבניתם יחד יכולים להיטשטש. שמירה על רישומים ברורים ונפרדים של ירושות ומתנות היא הדרך הטובה ביותר להגן על הונכם מלפני הנישואין. תוכלו למצוא פרטים נוספים על הבחנות אלה במדריך שלנו גירושין ודיני משפחה בישראל לדוברי אנגלית.

חשיבותו של הסכם ממון תקף

הדרך היעילה ביותר להשיג “בהירות לפני התחייבות” היא באמצעות הסכם ממון פורמלי. בין אם מדובר בהסכם טרום נישואין שנחתם לפני החתונה או בהסכם לאחר נישואין שנחתם במהלך הנישואין, מסמכים אלה מאפשרים לכם לעקוף את חלוקת ה-50/50 הסטנדרטית. בישראל, הסכמים אלה מחייבים מבחינה משפטית רק אם הם מאושרים על ידי בית משפט או נוטריון מוסמך. תהליך זה מבטיח ששני הצדדים מבינים את התנאים וחותמים מרצונם החופשי, ומספק רמת ודאות שהחוק הסטנדרטי אינו יכול להציע לבדו.

תכנון אסטרטגי לחלוקת נכסים בישראל

הדרך לחלוקת רכוש מוצלחת בגירושין בישראל מתחילה במפת דרכים אסטרטגית. אנו קוראים לזה “בהירות לפני התחייבות”. לפני שאתם מגישים מסמכים כלשהם או נכנסים לבית משפט, עליכם להבין את מלוא היקף עזבונכם המשותף. מיפוי משפטי מוקדם זה עוזר לכם לזהות אילו נכסים מוגנים ואילו נתונים לחלוקה של 50/50. מכיוון ש”מרוץ הסמכויות” כה משפיע בישראל, ידיעת מצבכם הפיננסי לפני תחילת התהליך היא היתרון הגדול ביותר שלכם.

בניית “שביל נייר” מוצק היא הכלי החזק ביותר שלכם. עליכם לאסוף לפחות שלוש שנים של דפי בנק, סיכומי פנסיה ורישומים עבור כל החזקות בינלאומיות. בשנת 2026, בתי המשפט מתמקדים יותר ויותר בטביעות רגל דיגיטליות; אל תשכחו תיעוד עבור אופציות הייטק, RSUs או ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים. הכנת עובדות אלה מונעת הפתעות במהלך שלב גילוי המסמכים ומבטיחה שעורך הדין שלכם יוכל לבנות תיק המבוסס על נתונים קונקרטיים ולא על הערכות.

גישור מספק לעיתים קרובות חלופה רגועה ומבוקרת יותר להתדיינות משפטית. רוב התיקים מתחילים כעת בבקשה חובה ל”יישוב סכסוך”, הכרוכה באגרת הגשה בסך 119 ש”ח נכון לינואר 2026. תהליך זה פותח חלון לפתרון לפני ששופט מעורב. הסכם פשרה הדדי בנוגע לרכוש שהושג באמצעות גישור הוא בדרך כלל מהיר וזול יותר ממשפט שנוי במחלוקת. ברגע שהגעתם להסכם, חיוני לוודא שכל סעיף חסין מפני ערעור. “הסכם גירושין” מנוסח היטב חייב לכסות הכל, ממכירת בית המגורים המשפחתי ועד לחלוקת תשלומי פנסיה עתידיים כדי למנוע התדיינות משפטית עתידית.

ניווט בהבדלים התרבותיים

ניווט במערכת המשפט הישראלית יכול להרגיש מכריע אם אתם רגילים לאופי המובנה של המערכות בארה”ב או בבריטניה. “הדרך הישראלית” להתדיינות משפטית היא לעיתים קרובות ישירה יותר ומתנהלת בקצב שונה. מכשולים בירוקרטיים יכולים להיות מתסכלים ללא מדריך שמבין את הניואנסים המקומיים. כאן עורך דין דובר אנגלית עם ידע פנימי במערכת בתי המשפט הופך להיות בעל ערך רב. הם יכולים לגשר על הפער בין ציפיותיכם למציאות של ההליכים השיפוטיים בישראל, ולעזור לכם להתקדם לעבר תוצאה פונקציונלית ללא לחץ מיותר.

הצעדים הבאים: הבטחת עתידכם הכלכלי

הבטחת עתידכם הכלכלי דורשת סבלנות והכוונה מקצועית. אסור לכם לחתום על שום מסמך, אפילו מכתב כוונות פשוט לכאורה או “סיכום הבנות”, ללא בדיקה מקצועית. השמטה קטנה אחת באופן הערכת פנסיה או אופן גילוי חשבון זר יכולה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח על הונכם. עבור רבים, הצעד הראשון הטוב ביותר הוא להתייעץ עם עורך דין גירושין מומחה בישראל המתמחה בתיקים בינלאומיים.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ דיסקרטי כדי למפות את מצב הנכסים הספציפי שלכם.

צרו קשר עם משרד עורכי הדין עו”ד סאליאור בן חמו לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

הגנה על עתידכם הכלכלי ונכסיכם הגלובליים

ניווט בגירושין הוא מעבר חיים משמעותי, אך אינכם צריכים לנהל את המורכבות לבד. על ידי הבנת “איזון המשאבים” וקבלת החלטה אסטרטגית בנוגע למרוץ הסמכויות, תוכלו להבטיח שתהליך חלוקת רכוש בגירושין בישראל יוביל לתוצאה הוגנת ושקופה. בין אם אתם מתמודדים עם נדל”ן מקומי, אופציות מניות בהייטק או חשבונות בנק בחו”ל, מיפוי משפטי מוקדם הוא המפתח להגנה על האינטרסים ארוכי הטווח שלכם ולהבטחת עצמאות כלכלית.

משרד עורכי הדין עו”ד סאליאור בן חמו מציע הכוונה רגועה ושיטתית לתיקי נכסים מורכבים חוצי גבולות. עם ידע מוסדי עמוק שנצבר מקריירה ארוכת שנים בתוך מערכת בתי המשפט בישראל, המשרד מספק מומחיות מיוחדת בתיקים בינלאומיים ודוברי אנגלית. אנו מתמקדים בהשגת תוצאות פונקציונליות המאפשרות לכם להתקדם בביטחון ובשקט נפשי. עבדתם קשה כדי לבנות את חייכם ונכסיכם; אנחנו כאן כדי לעזור לכם להגן עליהם.

קבלו בהירות לפני שאתם מתחייבים. בקשו ייעוץ דיסקרטי

צרו קשר עם משרד עורכי הדין עו”ד סאליאור בן חמו לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלכם על פי החוק הישראלי.

שאלות נפוצות

מהן אגרות בית המשפט החובה להגשת תביעת רכוש בשנת 2026?

עליכם לשלם אגרה בסך 568 ש”ח לפתיחת תיק גירושין סטנדרטי בבית המשפט לענייני משפחה נכון לתחילת 2026. בנוסף, הבקשה החובה ל”יישוב סכסוך” דורשת אגרה בסך 119 ש”ח לפני שניתן יהיה להמשיך בהתדיינות משפטית כלשהי. עלויות אלה סטנדרטיות בכל המערכת האזרחית והן נפרדות מכל שכר טרחה מקצועי שעלול להיגרם לכם במהלך חלוקת רכוש בגירושין בישראל.

כמה זמן נמשך בדרך כלל תהליך חלוקת הרכוש?

הסכם גירושין מוסכם נמשך בדרך כלל 3 עד 6 חודשים לסיום, בעוד שתיק שנוי במחלוקת יכול להימשך 2 עד 4 שנים. לוח הזמנים תלוי במידה רבה במורכבות נכסיכם ובשאלה אם תבחרו בגישור על פני התדיינות משפטית. בחירה בהסכם הדדי בשלב מוקדם היא הדרך היעילה ביותר להבטיח את עתידכם הכלכלי ולמנוע משפט ממושך.

האם נכסים דיגיטליים כמו מטבעות קריפטוגרפיים נכללים בחלוקת נכסים בישראל?

בתי המשפט בישראל מתייחסים יותר ויותר למטבעות קריפטוגרפיים, NFTs והחזקות דיגיטליות אחרות כרכוש משותף הנתון לחלוקה. מכיוון שנכסים אלה תנודתיים ולעיתים קרובות מוחזקים בארנקים פרטיים, בית המשפט עשוי למנות רואה חשבון פורנזי דיגיטלי מיוחד כדי להעריך אותם. החזקות אלה מאוזנות לצד חשבונות הבנק המסורתיים והנדל”ן שלכם במהלך ההסדר הסופי.

האם תקופת ה”התקררות” החובה מעכבת את חלוקת נכסינו?

החוק ליישוב סכסוכים במשפחה קובע תקופה של לפחות 45 עד 60 יום שבה ההתדיינות המשפטית מושהית כדי לאפשר גישור. תקופה זו נועדה לעודד הסדר הדדי ויכולה למעשה לזרז את חלוקת רכוש בגירושין בישראל הסופית על ידי עזרה לזוגות להגיע להסכם מחוץ לבית המשפט. בעוד שזה עשוי להרגיש כעיכוב זמני, זה לעיתים קרובות מונע שנים של התדיינות משפטית יקרה ומלחיצה.

מאמר מאת

Salior Ben Hamou Adv עו"ד סאליאור בן חמו

עו"ד סאליאור בן חמו היא עורכת דין ישראלית בעלת שילוב נדיר של ניסיון מוסדי עמוק מתוך מערכת בתי המשפט בישראל וייצוג משפטי מעשי ללקוחות פרטיים. לפני כניסתה למגזר הפרטי, עו"ד סאליאור בן חמו עבדה במשך 15 שנים כמנהלת בבית המשפט המחוזי בישראל, שם הייתה מעורבת ישירות בניהול ובטיפול באלפי תיקים משפטיים במגוון רחב של נושאים. ניסיון זה העניק לה הבנה יוצאת דופן של: אופן פעולתם בפועל של בתי המשפט בישראל, הליכים שיפוטיים וזרימת תיקים, ציפיות בית המשפט, לוחות זמנים ודינמיקת קבלת החלטות, המציאות שמאחורי דיונים, הגשות ותהליכים בירוקרטיים. מאז 2020, עו"ד סאליאור בן חמו עוסקת בעריכת דין ומייצגת לקוחות באופן ישיר, תוך התמקדות בנושאים המשפיעים בדרך כלל על עולים, תושבים זרים ומשפחות בינלאומיות בישראל. הפרקטיקה של עו"ד סאליאור בן חמו מתאימה במיוחד ללקוחות אשר: חדשים בישראל או אינם מכירים את הבירוקרטיה הישראלית, מצפים לתקשורת ברורה ושקיפות, דורשים תמיכה משפטית המצטלבת עם חיי היומיום, מעמד ההגירה או ענייני משפחה, מעדיפים שירות מקצועי התואם סטנדרטים בינלאומיים. היא מספקת ייצוג משפטי ב: ענייני דיני משפחה, כולל גירושין, משמורת והסדרי הורות, סוגיות הגירה ומעמד חוקי בישראל, מימוש זכויות ועניינים מנהליים מול רשויות ישראל.