מה קורה לוויזה הישראלית שלך אם בן/בת זוגך נפטר/ה?

אובדן בן/בת זוג הוא טרגדיה אישית עמוקה, אך תושבים זרים רבים בישראל מתמודדים עם שאלה נוספת ומפחידה: מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה? טבעי לחלוטין להרגיש מוצף/ת מכובד האבל ובמקביל לחשוש מהבירוקרטיה המורכבת של משרד הפנים. בני/בנות זוג זרים/ות בנו חיים כאן, אולי גידלו ילדים; המחשבה על התמודדות עם גירוש מיידי בתקופה פגיעה כזו מלחיצה מאוד.

המציאות היא שהחוק מספק דרך עבורך להישאר, ואינך מצופה/ה לעזוב בן לילה. במאמר זה, נסביר כיצד מעמד התושבות שלך מוערך וכיצד “ההליך המדורג” עובר לשלב משפטי חדש. נלווה אותך דרך חלון הראיון החובה של 45 יום, תפקידה של הוועדה ההומניטרית, והצעדים הספציפיים הנדרשים לשמירה על מעמד התושבות שלך. מדריך זה מציע את הבהירות שאתה/את צריך/ה כדי לנווט במערכת בביטחון ולהגן על עתידך בישראל.

הבנת מעמדך: האם הוויזה פגה אוטומטית?

כאשר אזרח/ית ישראלי/ת נפטר/ה, בן/בת זוגו/ה הזר/ה חושש/ת לעיתים קרובות שזכותו/ה החוקית להישאר במדינה נעלמת באופן מיידי. זה לא המצב. על פי חוק האזרחות הישראלי, “ההליך המדורג” הוא מסע רב-שנים לקראת מעמד קבוע. בעוד שתהליך זה מבוסס על הנישואין או השותפות, מות בן/בת זוג אינו גורם לביטול מיידי של מעמד התושבות שלך. במקום זאת, הבסיס המשפטי לשהייתך משתנה, והתיק שלך מועבר לבדיקה ספציפית.

אם אתה/את שואל/ת מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה, כדאי להבין שמשרד הפנים אינו מצפה ממך לארוז את חפציך למחרת. הוויזה הנוכחית שלך נשארת בתוקף לתקופה מסוימת בזמן שהרשויות מעריכות את “מרכז החיים” שלך. הם רוצים לראות אם ביתך, עבודתך וקשריך החברתיים נטועים היטב בישראל לפני שיחליטו על הצעדים הבאים למעמד התושבות שלך.

כדי להבין טוב יותר כיצד הרשויות רואות נסיבות אלו, צפה/י בסרטון מועיל זה:

ההבחנה בין סוג הוויזה הנוכחי שלך היא גורם מרכזי באופן שבו הבדיקה מתנהלת. אלה שכבר הגיעו לשלב של ויזת תושבות ארעית א/5 בדרך כלל בעלי/ות מעמד יציב יותר. ויזה זו מספקת זכויות סוציאליות וביטוח בריאות, מה שהופך אותה למעמד מהותי יותר מאשר אישור עבודה ב/1. ניווט בהבדלים אלו דורש אסטרטגיה ברורה, ולכן עולים/ות רבים/ות מחפשים/ות עזרה מעורך/ת דין מומחה/ית להגירה ודיני משפחה בישראל כדי לוודא שמרכז חייהם/ן מתועד כהלכה.

תקופת החסד המשפטית

אינך נדרש/ת למהר למשרד ממשלתי בימים הראשונים של האבל. עם זאת, עליך להודיע בסופו של דבר לרשות האוכלוסין וההגירה על השינוי בנסיבותיך. על פי פרוטוקולים ממשלתיים, ראיון נקבע בדרך כלל תוך 45 יום ממועד הודעה זו כדי להעריך את מצבך. חיוני שלא לנסוע לחו”ל בתקופה רגישה זו. עזיבת ישראל לפני בירור מעמדך יכולה להתפרש כסימן לכך שחייך אינם מרוכזים עוד כאן, מה שעלול לסכן את יכולתך לחזור. במהלך הבדיקה, בדרך כלל מוענק לך “עיכוב הליכים”, המבטיח שתישאר/י חוקי/ת בזמן קבלת ההחלטה.

השפעת ילדים על מעמד התושבות שלך

קיום ילדים שהם אזרחים ישראלים הוא גורם רב עוצמה המחזק משמעותית את תיקך. מערכת המשפט הישראלית מייחסת חשיבות רבה לרווחת הילד/ה ולשלמות התא המשפחתי. אם אתה/את המטפל/ת העיקרי/ת בקטינים ישראלים, הרשויות בדרך כלל מאוד לא רוצות לשבש את חיי הילד/ה עוד יותר לאחר אובדן הורה. משפחות שחיו בישראל מספר שנים, עם ילדים המשולבים בבתי ספר ובקהילות מקומיות, מוצאות לעיתים קרובות דרך ברורה להישאר באמצעות הוועדה ההומניטרית. ועדה זו בוחנת את הקשרים העמוקים שבנית ואת הקושי הפוטנציאלי של מעבר מקום מגורים עבור הילדים.

תהליך ועדת החריגים

כאשר המממן של ויזת בן/בת זוג נפטר/ה, המסלול הסטנדרטי למעמד תושבות מסתיים. זהו הרגע שבו תושבים רבים שואלים, “מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה?” התשובה טמונה בוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים, הידועה בכינויה ועדת חריגים. בניגוד לחידוש סטנדרטי שבו אתה/את פשוט מוכיח/ה שהנישואין נמשכים, ועדה זו מעריכה את קשריך האישיים לישראל. הם מחפשים סיבות מדוע יש לאפשר לך להישאר למרות אובדן העוגן המשפטי למעמדך.

התהליך מתחיל בראיון במשרד רשות האוכלוסין וההגירה. פרוטוקולים ממשלתיים עדכניים קובעים כי ראיון זה אמור להתקיים תוך 45 יום ממועד ההודעה לרשויות על מות בן/בת זוגך. תיקך מועבר לאחר מכן לוועדה, הסוקרת למעלה מ-20 מקרים הומניטריים שונים מדי חודש. בעוד שזמני ההמתנה יכולים להיות ארוכים, תיק מאורגן חיוני לקבלת החלטה בזמן. אם הוועדה מפרסמת תגובה שלילית, יש לך זכות לערער עליה באמצעות בית הדין לעררים.

קריטריונים לבקשה מוצלחת

הוועדה אינה מעניקה מעמד תושבות לכל אחד/אחת. הם מחפשים קשר עמוק וקיים למדינה המצדיק חריגה מכללי ההגירה הסטנדרטיים. גורמים מרכזיים כוללים:

• משך: כמה שנים הייתם נשואים וגרים בישראל? אלה שהתקדמו רחוק יותר בתהליך המדורג של 5 עד 7 שנים בדרך כלל בעלי/ות מעמד חזק יותר.
• אינטגרציה חברתית: האם אתה/את דובר/ת עברית? האם אתה/את מועסק/ת מקומית? רמת המעורבות שלך בחברה ובתרבות הישראלית חשובה משמעותית.
• רשתות תמיכה: הוועדה בוחנת אם יש לך מערכת תמיכה במדינת המוצא שלך. אם כל חייך, משפחתך וביתך נמצאים כעת בישראל, זה תומך בזכותך להישאר.

ראיות נדרשות לוועדה

כדי להצליח, עליך לספק הוכחות מוחשיות לחייך כאן. זה לא רק עניין של ניירת; זה עניין של לספר את סיפורך באמצעות ראיות. תצטרך/י מכתבי המלצה מחברים, שכנים או מעסיקים ישראלים שיכולים להעיד על אופייך והשתלבותך. הוכחת עצמאות כלכלית חיונית גם היא. הרשויות רוצות לראות שאתה/את יכול/ה לפרנס את עצמך ולתרום לקהילה.

איסוף תיעוד עבור “מרכז החיים” שלך הוא משימה שיטתית. זה כולל חשבונות שירות, הסכמי שכירות ודפי בנק המשתרעים על פני מספר שנים. אם אתה/את מרגיש/ה חוסר וודאות לגבי אופן הצגת תיקך, ייתכן שתשקול/י לפנות לאיש/אשת מקצוע כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלך על פי החוק הישראלי. מתן בהירות לפני שאתה/את מתחייב/ת לבקשה יכול למנוע עיכובים אדמיניסטרטיביים או דחיות.

הערכת זכאותך להישאר בישראל

אנשים רבים חוששים שלא חיו במדינה מספיק זמן כדי להבטיח את עתידם לאחר אובדן. ייתכן שתחשוב/י שמכיוון שרק לאחרונה התחלת את תהליך התושבות, סיכוייך להישאר קלושים. זוהי תפיסה מוטעית נפוצה. בעוד שמשך הזמן שבילית ב”הליך המדורג” הוא גורם, הוא אינו היחיד. הבנת מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה דורשת התבוננות במכלול נסיבותיך, כולל גילך, בריאותך והשתלבותך החברתית בקהילה המקומית.

משרד הפנים מתייחס באהדה רבה יותר לאלה שכבר הגיעו לשלב התושבות הארעית א/5. אם החזקת במעמד זה מספר שנים, כבר הוכחת מחויבות לחיים בישראל. עם זאת, גם לבעלי/ות אישור עבודה ב/1 יש זכויות. בני/בנות זוג שנותרו בחיים מבוגרים/ות מקבלים/ות לעיתים קרובות התייחסות מיוחדת מכיוון שהוועדה מכירה בכך שמעבר למדינת מוצא בשלב מאוחר יותר בחיים יכול להציג קושי קיצוני. אם חייך כאן, המערכת נועדה למצוא דרך לשמור על כך.

ידועים בציבור מול נשואים

החוק הישראלי מספק מסלול ברור לבני/בנות זוג ידועים בציבור מוכרים. אם השותפות שלך הוכרה רשמית על ידי רשות האוכלוסין וההגירה לפני מות בן/בת זוגך, יש לך מעמד משפטי דומה לזוגות נשואים. עם זאת, ידועים בציבור מתמודדים/ות לעיתים קרובות עם נטל הוכחה גבוה יותר. ייתכן שתצטרך/י לספק ראיות נוספות לכנות ועומק מערכת היחסים שלך, במיוחד אם הרישומים שלך לא עודכנו במלואם בעת האובדן.

כדאי גם לציין את השפעת בית הדין הרבני על רישומי נישואין. בעוד שמשרד הפנים מטפל בהגירה, בית הדין הרבני מפקח לעיתים קרובות על ענייני מעמד אישי עבור תושבים יהודים. הבטחת מעמדך הנישואי או השותפותי משתקף נכון בכל מאגרי המידע הממשלתיים היא צעד קריטי. אם אתה/את נתקל/ת במכשולים באופן שבו מערכת היחסים שלך מסווגת, ייתכן שתצטרך/י לחפש מדריך ערעור כדי לתקן את הרישום ולהגן על זכויות התושבות שלך.

מבחן “מרכז החיים”

המושג החשוב ביותר בבקשתך יהיה מרכז חיים. מרכז חיים הוא העוגן המשפטי למעמד התושבות שלך, המוכיח שישראל היא המרכז האמיתי והעיקרי של קיומך היומיומי. הרשויות יבדקו היכן אתה/את מבלה/ה את זמנך, היכן נמצא חשבון הבנק שלך, והיכן אתה/את משלם/ת את חשבונותיך. הם רוצים לראות שאתה/את לא רק מחזיק/ה בוויזה לנוחות, אלא שאתה/את באמת חלק ממרקם המדינה.

עולים/ות נופלים/ות לעיתים למלכודות ששוברות בטעות את רציפות “מרכז החיים” שלהם/ן. בילוי זמן רב מדי מחוץ לישראל, אפילו כדי לבקר משפחה בתקופת אבל, יכול להעלות דגלים אדומים. באופן דומה, אם שמך אינו מופיע על הסכם השכירות או חשבונות השירות מכיוון שהם היו על שם בן/בת זוגך, עליך לפעול במהירות כדי לעדכן רישומים אלה. הוכחה שאתה/את עצמאי/ת ומושרש/ת כאן היא המפתח לתוצאה מוצלחת בפני הוועדה ההומניטרית. עבור אלה המנווטים/ות בדרישות מורכבות אלה, התייעצות עם עורך/ת דין לענייני משפחה דובר/ת אנגלית בישראל יכולה לספק את ההכוונה הדרושה כדי לוודא שאף פרט לא יושמט.

צעד אחר צעד: ניהול הבירוקרטיה לאחר אובדן

התמודדות עם ניירת בזמן אבל היא נטל כבד, אך ביצוע הצעדים האדמיניסטרטיביים הנכונים היא הדרך היחידה להבטיח את מעמד התושבות שלך. המשימה הראשונה היא קבלת תעודת הפטירה הישראלית הרשמית. אם עליך להציג מסמך זה בחו”ל למטרות ירושה או ביטוח לאומי, תזדקק/י גם לאפוסטיל. לאחר קבלת התעודה, עליך להודיע רשמית לרשות האוכלוסין וההגירה. נכון לסוף 2025, בקשות אלו חייבות להיות מוגשות דרך הפורטל המקוון של הממשלה עם כל המסמכים הנדרשים סרוקים ומצורפים.

הבנת מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה דורשת גישה שיטתית לבירוקרטיה המקומית. לאחר הודעתך, המערכת מפעילה פרוטוקול ספציפי. תקבע/י לראיון במשרד משרד הפנים המקומי שלך, בדרך כלל תוך 45 יום. פגישה זו קריטית מכיוון שזו הפעם הראשונה שפקיד/ה יעריך/תעריך את בקשתך להישאר. בעוד שהשירות הראשוני להסדרת מעמדך לאחר מות בן/בת זוג הוא ללא תשלום, עמלות אחרות כמו ויזת עבודה ב-1 (205 ש”ח נכון לינואר 2026) עשויות עדיין לחול אם מעמדך משתנה. אם אתה/את נתקל/ת בקשיים בשלב זה, עיין/י במדריך הערעור על דחיית ויזה בישראל שלנו לעזרה בניווט התנגדות פוטנציאלית.

הודעה ותיעוד

עליך להגיש את ההודעה הראשונית בסניף שבו התיק שלך מנוהל כעת. זה משאיר את התהליך במשרד המכיר ביותר את ההיסטוריה שלך. כאשר מגיעה “הזמנה לראיון”, אל תתעלם/י ממנה או תבקש/י דחיות מרובות. הרשויות רואות את מהירות תגובתך כסימן למחויבותך למערכת המשפט המקומית. הכן/י “תיק הומניטרי” הכולל לא רק את תעודת הפטירה, אלא גם תצהירים חתומים מאנשים המכירים את חייך בישראל. תיק זה צריך לתעד בבירור את “מרכז החיים” שלך באמצעות חשבונות שירות, הסכמי שכירות ודפי בנק.

תפקיד הייצוג המשפטי

הבירוקרטיה יכולה להיות מאיימת, במיוחד כשאתה/את אבל/ה. נוכחות עורך/ת דין במהלך הראיון מבטיחה שלא יתרחשו טעויות פרוצדורליות וכי זכויותיך יכובדו. עורך/ת דין עוזר/ת לך לנסח “הצהרה הומניטרית”, מסמך המבטא בבירור את קשריך לישראל באופן התואם את מה שהוועדה מצפה לראות. הצהרה זו היא קולך כאשר הוועדה מתכנסת מאחורי דלתיים סגורות. תוכל/י ללמוד עוד על האופן שבו אנו תומכים במשפחות בינלאומיות בדף אודות משרד עורכי הדין סליור שלנו.

שמירה על מעמד תקף היא בראש סדר העדיפויות שלך בזמן שהוועדה מתכנסת. לעולם אל תיתן/י לוויזה הנוכחית שלך לפוג ללא בקשה פעילה במערכת. כדי לוודא שהתיק שלך מנוהל כהלכה מהיום הראשון, בקש/י ייעוץ חסוי כדי לדון במצבך הספציפי ולהבין את האפשרויות המשפטיות שלך על פי החוק הישראלי.

תמיכה הוליסטית: צוואות, ירושות ומעמד

האתגרים המשפטיים בעקבות מות בן/בת זוג מגיעים לעיתים קרובות בזוגות. בעוד שאתה/את פועל/ת להבין מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה, עליך לטפל גם בחלוקה המשפטית של נכסיכם המשותפים. שני תהליכים אלה קשורים זה בזה עמוקות. הוכחת יציבות כלכלית כדי להישאר בישראל היא דרישת ליבה לוועדה ההומניטרית, וחלק משמעותי מיציבות זו מגיע לעיתים קרובות מזכויות הירושה שלך.

צו ירושה הוא המסמך העיקרי הנדרש להעברת בעלות על דירות, חשבונות בנק וכלי רכב. עבור בן/בת זוג זר/ה, קבלת צו זה במהירות חיונית. הוא לא רק מגן על ביתך; הוא משמש כהוכחה קונקרטית שיש לך עניין קבוע בחברה הישראלית. כאשר הרשויות רואות שאתה/את בעל/ת רכוש או ירשת כספים, זה מחזק את טענתך שמרכז חייך באמת כאן וכי לא תהפוך/תיהפכי לנטל כלכלי על המדינה.

הבטחת עתידך הכלכלי בישראל

ניווט ברשם הירושות הישראלי יכול להיות מורכב עבור תושבים זרים, במיוחד אם בן/בת הזוג המנוח/ה החזיק/ה בנכסים במספר מדינות. תצטרך/י לתאם בין דיני ירושה מקומיים לבין תקנות מס או עיזבון בינלאומיות פוטנציאליות. זה רלוונטי במיוחד בעת חלוקת נכסים בגירושין ובירושה, שכן המסגרת המשפטית מבטיחה שבן/בת הזוג שנותר/ה בחיים מוגן/ת. אסטרטגיה משפטית ברורה לירושתך מספקת את הבסיס הכלכלי שמשרד הפנים מחפש במהלך בדיקות מעמד.

הבטחת זכויותיך לבית המשפחה היא לעיתים קרובות העדיפות הדחופה ביותר. אם הסכם השכירות או שטר הבעלות על הנכס היו רק על שם בן/בת זוגך, עליך לפעול בשיטתיות כדי לעדכן רישומים אלה. זה מונע בעיות מעשיות עם דיור וספקי שירותים בזמן שמעמד התושבות שלך עדיין תלוי ועומד. על ידי טיפול בצוואות ובירושות ובמעמד ההגירה בו זמנית, אתה/את יוצר/ת נרטיב קוהרנטי של חייך ועתידך בישראל.

בהירות לפני שאתה/את מתחייב/ת

התערבות משפטית מוקדמת היא הדרך הטובה ביותר להימנע מ”מבוי סתום” בירוקרטי שעלול לסכן הן את מעמד התושבות שלך והן את ביטחונך הכלכלי. נקיטת הצעדים הנכונים בחודשים הראשונים יכולה למנוע שנים של התדיינות משפטית או ערעורים מנהליים. עבור אלה המעדיפים/ות מדריכים ויזואליים, ערוץ היוטיוב שלנו @SaliorLaw מציע מספר סרטונים המסבירים את הצומת של דיני משפחה והגירה באנגלית פשוטה. הבנת המערכת היא הצעד הראשון לשקט נפשי במהלך מעבר קשה.

קבל/י בהירות לפני שאתה/את מתחייב/ת. בקש/י ייעוץ חסוי.

צור/צרי קשר עם משרד עורכי הדין סליור לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלך על פי החוק הישראלי.

הגנה על עתידך בישראל

התמודדות עם אובדן בן/בת זוג היא אתגר עמוק, אך מעמדך המשפטי בישראל לא חייב להיות מקור לפחד מתמיד. למדת/למדת שחוק מספק מסגרת ברורה עבורך להישאר, בתנאי שתוכל/י להוכיח את קשריך החברתיים והכלכליים העמוקים למדינה. על ידי טיפול במעמד התושבות שלך ובענייני ירושה בו זמנית, אתה/את מבטיח/ה שביתך וזכויותיך המשפטיות מוגנים/ות במלואם/ן. משרדנו מביא ידע מוסדי עמוק של מערכת המשפט הישראלית לכל תיק, ומספק את ההכוונה הרגועה והסמכותית הנדרשת לנושאים מורכבים חוצי גבולות.

תושבים בינלאומיים רבים מרגישים מוצפים/ות כשהם/ן שואלים/ות מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה, אך הדרך קדימה שיטתית וניתנת לניהול עם התמיכה הנכונה. אנו מתמחים בתיקים בינלאומיים ובתיקים דוברי אנגלית, ועוזרים/ות לך לנווט במשרד הפנים בביטחון. מגיע לך תוכנית ברורה המכבדת את החיים שבנית כאן תוך הבטחת צעדיך העתידיים.

קבל/י בהירות לפני שאתה/את מתחייב/ת. בקש/י ייעוץ חסוי. צור/צרי קשר עם משרד עורכי הדין סליור לייעוץ כדי להבין את האפשרויות המשפטיות שלך על פי החוק הישראלי.

שאלות נפוצות

האם אוכל להמשיך לעבוד בישראל בזמן שבקשתי לוויזה הומניטרית תלויה ועומדת?

באופן כללי, תוכל/י להמשיך לעבוד כל עוד הוויזה הנוכחית שלך כוללת אישור עבודה. כאשר אתה/את מודיע/ה למשרד הפנים על השינוי בנסיבותיך, הרשויות בדרך כלל מאריכות את ויזת הא/5 או הב/1 הקיימת שלך באותם תנאים. זה מבטיח שאתה/את שומר/ת על הכנסתך ועל הטבות ביטוח הבריאות שלך בזמן שהוועדה סוקרת את תיקך. חיוני לשמור על תוקף אישור העבודה שלך לאורך כל תהליך הדיון כדי למנוע בעיות אדמיניסטרטיביות.

האם עלי להגיש בקשה למעמד חדש אם כבר יש לי תושבות קבע?

לא, אינך צריך/ה להגיש בקשה למעמד חדש אם כבר יש לך תושבות קבע. בניגוד לוויזות זמניות בהליך המדורג, תושבות קבע היא מעמד עצמאי שאינו קשור לחיי המממן שלך. זכותך לחיות ולעבוד במדינה נשארת שלמה לחלוטין. עליך עדיין לעדכן את רישומי המעמד האישי שלך ברשות האוכלוסין וההגירה כדי לשקף שאתה/את כעת אלמן/ה.

מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה והבקשה נדחית?

יש לך זכות להגיש ערעור מנהלי לבית הדין לעררים תוך 30 יום מקבלת הדחייה. החלטה שלילית היא לעיתים קרובות תוצאה של מסמך חסר או אי-הוכחה ברורה שמרכז חייך בישראל. הבנת מה קורה לוויזה שלי אם בן/בת זוגי הישראלי נפטר/ה כרוכה בהבנה שדחייה אינה סוף הדרך, אלא איתות לכך שתיקך דורש טיעון משפטי חזק יותר וראיות נוספות לקשריך לקהילה.

האם ניתן להגיש בקשה לאזרחות ישראלית לאחר מות בן/בת זוג?

הגשת בקשה לאזרחות שמורה בדרך כלל לאלה שכבר היו בשלבים הסופיים של תהליך ההתאזרחות כאשר האובדן התרחש. אם היית בשלב מוקדם יותר בהליך המדורג, הרשויות יתמקדו תחילה בהענקת מעמד תושבות יציב באמצעות הוועדה ההומניטרית. לאחר שהבטחת תושבות קבע או תושבות ארוכת טווח, ייתכן שתוכל/י להמשיך לאזרחות מאוחר יותר על בסיס קשריך המבוססים ושנות תושבותך במדינה.

מאמר מאת

Salior Ben Hamou Adv עו"ד סאליאור בן חמו

סליור בן חמו היא עורכת דין ישראלית בעלת שילוב נדיר של ניסיון מוסדי עמוק בתוך מערכת בתי המשפט בישראל וייצוג משפטי מעשי ללקוחות פרטיים.

לפני כניסתה למגזר הפרטי, סליור בן חמו בילתה 15 שנים כמנהלת בבית המשפט המחוזי בישראל, שם הייתה מעורבת ישירות בניהול ובטיפול באלפי תיקים משפטיים במגוון רחב של נושאים.

ניסיון זה העניק לה הבנה יוצאת דופן של:

כיצד בתי המשפט בישראל מתפקדים בפועל
נהלים שיפוטיים וזרימת תיקים
ציפיות בית המשפט, לוחות זמנים ודינמיקת קבלת החלטות
המציאות שמאחורי דיונים, הגשות ותהליכים בירוקרטיים
מאז 2020, סליור בן חמו עוסקת בעריכת דין ומייצגת לקוחות באופן ישיר, תוך התמקדות בנושאים המשפיעים בדרך כלל על עולים, תושבים זרים ומשפחות בינלאומיות בישראל.

הפרקטיקה של סליור בן חמו מתאימה במיוחד ללקוחות אשר:

חדשים בישראל או אינם מכירים את הבירוקרטיה הישראלית
מצפים לתקשורת ברורה ושקיפות
זקוקים לתמיכה משפטית המצטלבת עם חיי היומיום, מעמד ההגירה או ענייני משפחה
מעדיפים שירות מקצועי התואם סטנדרטים בינלאומיים
היא מספקת ייצוג משפטי ב:

ענייני דיני משפחה, כולל גירושין, משמורת והסדרי הורות
ענייני הגירה ומעמד חוקי בישראל
מימוש זכויות ועניינים מנהליים מול רשויות ישראל